התנועה הציונית: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|אי דיוקים רבים}}
{{לעריכה|אי דיוקים רבים וסיגנון לא אנציקלופדי}}
'''שיטת הציונות''' היא שיטה שנתייסדה לפני כמאה ועשרים שנה, ונחשבת כפסולה על ידי כלל הציבור החרדי, ובתוכם חסידי חב"ד.
'''שיטת הציונות''' היא שיטה שנתייסדה לפני כמאה ועשרים שנה והתנגדו לה ממנהגי הציבור החרדי, בתוכם אדמו"רי חב"ד.


==השיטה הציונית==
מיסודות השיטה: לאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} הבאה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי, והפרדת הדת ממהות עם ישראל.
מיסודות השיטה: לאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} הבאה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי, והפרדת הדת ממהות עם ישראל.


== דעת רבותינו ==
== דעת רבותינו ==
 
[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב רבות ונלחם ברעיון הציוני שהחליף את קיום המצוות בלאומיות. לאחר קום המדינה דגל הרבי בשיטה שיש להבדיל בין האיש והשיטה ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.
[[אדמו"ר הרש"ב]] נלחם בציונות בצורה חריפה.  
 
עם זאת, [[הרבי]] סבר כי יש להבדיל בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה בשתי ידיים את מנהיגי הציונות. אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות בפנים מאירות ובדרכי נועם.


== מלחמה רוחנית בציונות ==
== מלחמה רוחנית בציונות ==
 
הרבי נלחם ברעיון הציוני בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש ע"י הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו<REF>[[שבועון כפר חב"ד]], גל’ 1210</REF>. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה ע"י הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].
הרבי נלחם בציונות בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש ע"י הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו<REF>[[שבועון כפר חב"ד]], גל’ 1210</REF>.
 
כן גם הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה ע"י הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו.  
 
למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].


באחת ההזדמנויות<REF>ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].</REF> סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה.   
באחת ההזדמנויות<REF>ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].</REF> סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה.