מקווה חב"ד – הבדלי גרסאות
| שורה 84: | שורה 84: | ||
== חשש חיבור קטפרס == | == חשש חיבור קטפרס == | ||
בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, | בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, והדברי חיים כתב שהמקווה העליון פסול כיון שמחובר לתחתון על ידי קטפרס (חיבור שאינו במישור), מטעם זה יש שהתנגדו לבנית מקווה בור ע"ג בור. | ||
על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת הדרכי חיים אין חשש שעובי כתלי הנקב יהיו נחשבים כסילון קטן - וכחיבור שעל ידי קטפרס, כי הגדרת החיבור על ידי סילון הוא רק כשבא לחבר שני מקוואות נפרדים (כשרחוקים זה מזה), אבל במקוה ע"ג מקוה ובהפסק רצפה ביניהם, הרי מקוה העליון והתחתון נחשבים כאחד, ואין כאן חשש סילון, הן מצד אופן בניין המקוה, הן מפאת אופן חיבורו והן בשל מהות הסילון. | על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת הדרכי חיים אין חשש שעובי כתלי הנקב יהיו נחשבים כסילון קטן - וכחיבור שעל ידי קטפרס, כי הגדרת החיבור על ידי סילון הוא רק כשבא לחבר שני מקוואות נפרדים (כשרחוקים זה מזה), אבל במקוה ע"ג מקוה ובהפסק רצפה ביניהם, הרי מקוה העליון והתחתון נחשבים כאחד, ואין כאן חשש סילון, הן מצד אופן בניין המקוה, הן מפאת אופן חיבורו והן בשל מהות הסילון. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
להוסיף שהשני נקבים במידת טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד (כך ע"פ דברי הרב דווארקין ז"ל אודות מקוה "בור ע"ג בור"), כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד. | להוסיף שהשני נקבים במידת טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד (כך ע"פ דברי הרב דווארקין ז"ל אודות מקוה "בור ע"ג בור"), כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד. | ||
[[חסידות סאטמר]] הולכים בשיטת הדברי חיים מצאנז, נוהגים לצרף את הידורו של הרש"ב, עם שיטת הדברי חיים, הם עושים בור טבילה, ומשיקים אותו לבור על גבי בור. לעומת זאת, [[חסידות צאנז]] קלויזנבורג אינם נוהגים כך, למרות שייכותם לצאנז. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||