ישראל אריה לייב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תחילת עריכה)
(←‏ביוגרפיה: עריכה)
שורה 2: שורה 2:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז סיון תרס"ט]], ויש אומרים שנולד בכ"ח אייר תרס"ו.}}, בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כאחיו הצעיר של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז סיון תרס"ט]], ויש אומרים שנולד בכ"ח אייר תרס"ו.}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].


תקופה מסוימת שהה ב[[לנינגרד]] והתחבב מאוד על כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו, ואף היה אהוב על ה[[חסידים]] שהיו סובבים אותו ומתנצחים אתו בדברי הלכה ו[[חסידות]]. שאלות שונות הופנו אליו, ב[[נגלה]] וב[[פנימיות התורה|נסתר]].  
בצעירותו שהה בעיר [[לנינגרד]], שם התיידד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על ה[[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים [[הלכה|הלכתיים]], ב[[נגלה]] ו[[חסידות]]{{מקור}}. בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן 24 עזב את [[ברית המועצות]] והתיישב ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. במעבר הגבול שינה את שמו ל"מרק גורארי", היות והשם "שניאורסון" היה ידוע אצל הרוסים כאנשי דת. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]] והתחתן עם אשתו מרת גניה. בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים באוניברסיטת 'ליברפול' ב[[אנגליה]].
 
בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן 24 עזב את ברית המועצות והתיישב ב[[ברלין]] שבגרמניה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל"מרק גורארי".  


בשנת [[תרצ"ד]] עלה לארץ והתיישב ב[[תל אביב]] – שם התחתן עם אשתו מרת גניה.
ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ והוא נטמן בבית העלמין העתיק ב[[צפת]].
 
בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים בליברפול שבאנגליה.
 
ב[[י"ג אייר תשי"ב]] נפטר באנגליה והוא בן 46 שנה בלבד.  
 
על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ והוא נטמן בחלקת חב"ד ב[[צפת]].


לאחר פטירתו, העלים הרבי מידיעת אימו [[הרבנית חנה]] ע"ה את עובדת פטירת בנה, ובימי השבעה אף המשיך לבקרה מידי יום לדקות קצרות, בכדי שמצב בריאותה לא יושפע לרעה באם תדע מכך שבנה ר' ישראל ארי' לייב נפטר. כמו כן הרבי נהג לכתוב מכתבים בשם אחיו, לשלחם לאנגליה - ושם אחד החסידים שלח את המכתב בשם ר' ישראל ארי' לייב לאימו הרבנית חנה, כדי שתחשוב שבנה עודנו חי. כך נמשך המנהג עד פטירתה ב[[ו' תשרי תשכ"ה]].  
לאחר פטירתו, העלים הרבי מידיעת אימו [[הרבנית חנה]] ע"ה את עובדת פטירת בנה, ובימי השבעה אף המשיך לבקרה מידי יום לדקות קצרות, בכדי שמצב בריאותה לא יושפע לרעה באם תדע מכך שבנה ר' ישראל ארי' לייב נפטר. כמו כן הרבי נהג לכתוב מכתבים בשם אחיו, לשלחם לאנגליה - ושם אחד החסידים שלח את המכתב בשם ר' ישראל ארי' לייב לאימו הרבנית חנה, כדי שתחשוב שבנה עודנו חי. כך נמשך המנהג עד פטירתה ב[[ו' תשרי תשכ"ה]].  

גרסה מ־14:25, 18 במאי 2011

ציון ר' ישראל אריה לייב בצפת

ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (כונה גם מרק גורארי) הוא אחיו של הרבי מליובאוויטש.

ביוגרפיה

ר' ישראל אריה לייב נולד ביום כ"א באייר שנת תרס"ו[1] בעיר ניקולייב, לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון.

בצעירותו שהה בעיר לנינגרד, שם התיידד עם אדמו"ר הריי"צ שקירבו ואף היה אהוב על החסידי חב"ד שהיו מתייעצים איתו בנושאים הלכתיים, בנגלה וחסידות[דרוש מקור]. בשנת תר"צ, בהיותו בן 24 עזב את ברית המועצות והתיישב בברלין שבגרמניה. במעבר הגבול שינה את שמו ל"מרק גורארי", היות והשם "שניאורסון" היה ידוע אצל הרוסים כאנשי דת. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב והתחתן עם אשתו מרת גניה. בשנת תש"י נסע להשתלם בלימודים באוניברסיטת 'ליברפול' באנגליה.

ביום י"ג באייר שנת תשי"ב נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת הרבי, הועלה ארונו לארץ והוא נטמן בבית העלמין העתיק בצפת.

לאחר פטירתו, העלים הרבי מידיעת אימו הרבנית חנה ע"ה את עובדת פטירת בנה, ובימי השבעה אף המשיך לבקרה מידי יום לדקות קצרות, בכדי שמצב בריאותה לא יושפע לרעה באם תדע מכך שבנה ר' ישראל ארי' לייב נפטר. כמו כן הרבי נהג לכתוב מכתבים בשם אחיו, לשלחם לאנגליה - ושם אחד החסידים שלח את המכתב בשם ר' ישראל ארי' לייב לאימו הרבנית חנה, כדי שתחשוב שבנה עודנו חי. כך נמשך המנהג עד פטירתה בו' תשרי תשכ"ה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הוציא לאור כמה פעמים מאמרים לקראת יום פטירתו - י"ג אייר, ובשנת תשנ"א ביאר את תוכן שמותיו על פי חסידות.

משפחתו

  • אשתו מרת גניה.
  • בתו מרת דליה רוטמן (גורארי), בעלה ר' אבנר רוטמן.
  • נכדו אריאל רוטמן - נולד כ"ד באלול תשל"ה.
  • נכדו דניאל יהושע רוטמן - נולד ז' באדר תשל"ח.

לגב' רוטמן היה קשר חם במיוחד עם הרבי, וכאשר היתה מגיעה לבית הרבי ורבנית חיה מושקא ברחוב פרזידנט בברוקלין, היה הרבי יוצא ומסייע לה בהכנסת המזוודות הביתה.

בשנת תשל"ג, בעת ששהתה לצורך לימודים בוושינגטון, שלח לה הרבי מצות שמורות באמצעות הרב שרגא פייביש זלמנוב (קווינס).

עד היום עומדים עם המשפחה בקשר חם כמה מחסידי חב"ד, כמו משפחת וולף מנחלת הר חב"ד וחלק מהשלוחים ברחובות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בעבר היו שטענו שנולד בט"ז סיון תרס"ט, ויש אומרים שנולד בכ"ח אייר תרס"ו.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא