ישראל אריה לייב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:


השיעורים עסקו בחגי ישראל, ובמושגים בסיסיים ביהדות. הגב' רוטמן היתה מקבלת אותו תמיד בספר פנים יפות, ומאוד רצתה שימשיך בלימודים. אך מצד שני הבהירה לו תמיד שהיא לא רוצה שהלימודים "יגלשו יותר מדיי". ר' נפתלי ליפסקר כתבת על-כך לרבי. לאחר זמן קיבלת תשובה: 'ינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם'. (הלשון אינו מדוייק).
השיעורים עסקו בחגי ישראל, ובמושגים בסיסיים ביהדות. הגב' רוטמן היתה מקבלת אותו תמיד בספר פנים יפות, ומאוד רצתה שימשיך בלימודים. אך מצד שני הבהירה לו תמיד שהיא לא רוצה שהלימודים "יגלשו יותר מדיי". ר' נפתלי ליפסקר כתבת על-כך לרבי. לאחר זמן קיבלת תשובה: 'ינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם'. (הלשון אינו מדוייק).
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־21:53, 17 במאי 2011

ציון ר' ישראל אריה לייב בצפת

ר' ישראל אריה לייב שניאורסון, כונה גם מרק גורארי, נולד כ"א אייר תרס"ו[1], בעיר ניקולייב, לאביו רבי לוי יצחק שניאורסון ולאמו הרבנית חנה, כאחיו הצעיר של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

תקופה מסוימת שהה בלנינגרד והתחבב מאוד על כ"ק אדמו"ר הריי"צ שקירבו, ואף היה אהוב על החסידים שהיו סובבים אותו ומתנצחים אתו בדברי הלכה וחסידות. שאלות שונות הופנו אליו, בנגלה ובנסתר.

בשנת תר"צ, בהיותו בן 24 עזב את ברית המועצות והתיישב בברלין שבגרמניה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל"מרק גורארי".

בשנת תרצ"ד עלה לארץ והתיישב בתל אביב – שם התחתן עם אשתו מרת גניה.

בשנת תש"י נסע להשתלם בלימודים בליברפול שבאנגליה.

בי"ג אייר תשי"ב נפטר באנגליה והוא בן 46 שנה בלבד.

על פי בקשת הרבי, הועלה ארונו לארץ והוא נטמן בחלקת חב"ד בצפת.

לאחר פטירתו, העלים הרבי מידיעת אימו הרבנית חנה ע"ה את עובדת פטירת בנה, ובימי השבעה אף המשיך לבקרה מידי יום לדקות קצרות, בכדי שמצב בריאותה לא יושפע לרעה באם תדע מכך שבנה ר' ישראל ארי' לייב נפטר. כמו כן הרבי נהג לכתוב מכתבים בשם אחיו, לשלחם לאנגליה - ושם אחד החסידים שלח את המכתב בשם ר' ישראל ארי' לייב לאימו הרבנית חנה, כדי שתחשוב שבנה עודנו חי. כך נמשך המנהג עד פטירתה בו' תשרי תשכ"ה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הוציא לאור כמה פעמים מאמרים לקראת יום פטירתו - י"ג אייר, ובשנת תשנ"א ביאר את תוכן שמותיו על פי חסידות.

משפחתו

  • בתו מרת דליה רוטמן (גורארי), בעלה ר' אבנר רוטמן.
  • נכדו אריאל רוטמן - נולד כ"ד באלול תשל"ה.
  • נכדו דניאל יהושע רוטמן - נולד ז' באדר תשל"ח.

לגב' רוטמן היה קשר חם במיוחד עם הרבי, וכאשר היתה מגיעה לבית הרבי ורבנית חיה מושקא ברחוב פרזידנט בברוקלין, היה הרבי יוצא ומסייע לה בהכנסת המזוודות הביתה. בשנת תשל"ג, בעת ששהתה לצורך לימודים בוושינגטון, שלח לה הרבי מצות שמורות באמצעות כמה אברכים מ-770.

בשנת תשמ"ה, התבקש הרב נפתלי ליפסקר, שחזר אז משנת ה'קבוצה', לקבוע שיעור שבועי ביהדות עם הילדים בביתם שברחובות. הבקשה הגיעה מהרב אפרים וולף, שקיבלה מהרב בנימין קליין, ככל הנראה הבקשה הי' מהרבי.

השיעורים עסקו בחגי ישראל, ובמושגים בסיסיים ביהדות. הגב' רוטמן היתה מקבלת אותו תמיד בספר פנים יפות, ומאוד רצתה שימשיך בלימודים. אך מצד שני הבהירה לו תמיד שהיא לא רוצה שהלימודים "יגלשו יותר מדיי". ר' נפתלי ליפסקר כתבת על-כך לרבי. לאחר זמן קיבלת תשובה: 'ינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם'. (הלשון אינו מדוייק).

קישורים חיצוניים

יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו


הערות שוליים

  1. בעבר היו שטענו שנולד בט"ז סיון תרס"ט, ויש אומרים שנולד בכ"ח אייר תרס"ו.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא