מקווה חב"ד – הבדלי גרסאות
| שורה 72: | שורה 72: | ||
ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו [[האי גאון]] על משנה זו, וז"ל: {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה}}. הרי שגם הוא מפרש המשנה כה[[רמב"ם]] שהעוקה והמערה הן זו על גבי זו, אלא שלרמב"ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, ואם כן מדובר ממש במקוה על גבי מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, ועל זה שנינו במשנה שאם יש נקב כשפופרת הנוד, אפילו אם אין בעוקה מ' סאה, מטבילין בתוכה. | ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו [[האי גאון]] על משנה זו, וז"ל: {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה}}. הרי שגם הוא מפרש המשנה כה[[רמב"ם]] שהעוקה והמערה הן זו על גבי זו, אלא שלרמב"ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, ואם כן מדובר ממש במקוה על גבי מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, ועל זה שנינו במשנה שאם יש נקב כשפופרת הנוד, אפילו אם אין בעוקה מ' סאה, מטבילין בתוכה. | ||
וכן יש להביא ראיה מדברי הר"ש במס' מקוואות <REF>פרק ג' משנה א' – הביאו [[הבית יוסף]] סי' רא.</REF> שמביא תוספתא שבה כתוב: {{ציטוטון|שתי בריכות של ארבעים סאה זו על גבי זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין}}. ופי' הר"ש שמדובר בבריכות שבכ"א מהן חסרים שלושה לוגין לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו ג' לוגין שאובים לעליונה ומשם ירדו ג' לוגין לתחתונה, "לא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דאי אפשר שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג' לודין, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכ[רבי מאיר]] דאמר בסוף פ"ב ד[[חגיגה]], מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, אי נמי אפילו כ[[רבי יהודה]], וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן". | וכן יש להביא ראיה מדברי הר"ש במס' מקוואות <REF>פרק ג' משנה א' – הביאו [[הבית יוסף]] סי' רא.</REF> שמביא תוספתא שבה כתוב: {{ציטוטון|שתי בריכות של ארבעים סאה זו על גבי זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין}}. ופי' הר"ש שמדובר בבריכות שבכ"א מהן חסרים שלושה לוגין לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו ג' לוגין שאובים לעליונה ומשם ירדו ג' לוגין לתחתונה, "לא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דאי אפשר שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג' לודין, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכ[[רבי מאיר]] דאמר בסוף פ"ב ד[[חגיגה]], מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, אי נמי אפילו כ[[רבי יהודה]], וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן". | ||
ובשו"ת הרא"ש <REF>כלל לא אות ב.</REF> מביא דברי הר"ש, ומבאר שהר"ש מבאר המשנה כר"מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו"ע - שהמקוואות סמוכים זה ע"ג זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן <REF>עי"ש באריכות ההסבר</REF>. | ובשו"ת הרא"ש <REF>כלל לא אות ב.</REF> מביא דברי הר"ש, ומבאר שהר"ש מבאר המשנה כר"מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו"ע - שהמקוואות סמוכים זה ע"ג זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן <REF>עי"ש באריכות ההסבר</REF>. | ||