מקווה חב"ד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מקוה חב"ד''' ("'''בור על גבי בור'''") בנויה בשיטה שחידש [[אדמו"ר הרש"ב]]. מקוה כזה נבנה לראשונה ברוסטוב. במקווה זה קיימים מעלות רבות, ומקווה זה מהווה מענה לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים באופנים אחרים למי-גשם. "בור על גבי בור" הכוונה היא בניית [[מקוה]] על גבי מקוה. | [[קובץ:בור על גבי בור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקווה חבד"י שנבנה בשיטת בור על גבי בור]]'''מקוה חב"ד''' ("'''בור על גבי בור'''") בנויה בשיטה שחידש [[אדמו"ר הרש"ב]]. מקוה כזה נבנה לראשונה ברוסטוב. במקווה זה קיימים מעלות רבות, ומקווה זה מהווה מענה לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים באופנים אחרים למי-גשם. "בור על גבי בור" הכוונה היא בניית [[מקוה]] על גבי מקוה. | ||
== מקווה בכלל == | == מקווה בכלל == | ||
{{ערך מורחב|ערך=מקוה}} | {{ערך מורחב|ערך=מקוה}} | ||
טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעיין המחזיק 40 סאה (לערך כ250/300 ליטר) | טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעיין המחזיק 40 סאה (לערך כ250/300 ליטר) מים שלא נשאבו. במשך כל הדורות, הצריכים טבילה טבלו במעיינות, עם הזמן התחלפו המעיינות במקוואות שנבנו על גבי מי-המעיין, מקוואות אלו היו יותר נוחות לשימוש. עם התפתחות הטכנלוגיה, האפשרות להולכת מים לרחבי העיר על ידי צינורות והאפשרות לחמם מים, החלו בנית מקוואות חמים. כבר [[אדמו"ר הזקן]] יסד [[תקנת אדמו"ר הזקן לבנית מקוה חמה|תקנה לבנין מקוה]] על גבי מעין באופן שיוכלו לחמם (באופן חלקי) את המים. | ||
== המקוה ברוסטוב == | == המקוה ברוסטוב == | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
לאחר מילוי הבור התחתון במים הכשרים (מים שאינם שאובים), מוסיפים מים שאובים לבור העליון. | לאחר מילוי הבור התחתון במים הכשרים (מים שאינם שאובים), מוסיפים מים שאובים לבור העליון. | ||
הדרך לבניית מקווה כזו, כיום, היא כך | הדרך לבניית מקווה כזו, כיום, היא כך: חופרים בור אחד עמוק, אותו חוצים לשניים על ידי מפריד מ[[מלט]] באמצע גובהו לרוחב. כך נוצרים שני בורות – בור עליון ובור תחתון. המפריד מהווה רצפה לעליון ותקרה לתחתון. הבור העליון הוא מקווה הטבילה והבור התחתון הוא אוצר מי הגשמים. חשוב להקפיד לצקת את המקווה העליון והתחתון יחד, מפני שאם יוצקים אותם בנפרד עלולים לזחול המים במקום חיבורם, ואז יש חשש ל"מים זוחלין" הפוסלים את המקווה. | ||
במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה שיש. בשעת המילוי מסירים את המכסה. אדמו"ר הרש"ב הורה שבנוסף ימתינו עד שיעלו המים על גדות הרצפה. דעת הרב לנדא הייתה אחרת בנושא{{הערה|בלשונו: על זה דנתי אז בפני כ"ק, ובזכרוני נשאר שכ"ק הסכים לדברי אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם שהיו ממלאים עד שמי הגשמים יהיו עולים על הרצפה.}}. באמצע המכסה הזה, היה נקב ההשקה. | במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה שיש. בשעת המילוי מסירים את המכסה. אדמו"ר הרש"ב הורה שבנוסף ימתינו עד שיעלו המים על גדות הרצפה. דעת הרב לנדא הייתה אחרת בנושא{{הערה|בלשונו: על זה דנתי אז בפני כ"ק, ובזכרוני נשאר שכ"ק הסכים לדברי אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם שהיו ממלאים עד שמי הגשמים יהיו עולים על הרצפה.}}. באמצע המכסה הזה, היה נקב ההשקה. | ||