משה מייזליש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←מדבריו) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==מדבריו== | ==מדבריו== | ||
ר' [[משה מייזליש]] סיפר: ה[[רבי]] ([[רבינו הזקן]]) לימד אותנו, שה[[אל"ף]] של [[חסידות]] הוא, לנצל את ה[[טבע]]יות ב[[עבודת ה'|עבודה]]. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע ה[[כוחות]], כמו למשל את הטבע ש[[מוח]] שליט על ה[[לב]] | ר' [[משה מייזליש]] סיפר: ה[[רבי]] ([[רבינו הזקן]]) לימד אותנו, שה[[אל"ף]] של [[חסידות]] הוא, לנצל את ה[[טבע]]יות ב[[עבודת ה'|עבודה]]. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע ה[[כוחות]], כמו למשל את הטבע ש[[מוח]] שליט על ה[[לב]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט אדר ב'|היום יום, י"ט אדר ב']]}}. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־10:44, 27 במרץ 2011
הרה"ח משה מייזליש מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, מחבר ספר "שירת משה" על תרי"ג מצות, מראשי הקהל בוילנא, היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"כולל חב"ד" בחברון.
במשך שנים רבות היה נאמן הקהל בווילנא. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בווילנא, עד שהוכרח לברוח מווילנא להיות נודד ללחם בין השנים תקס"א-תקס"ג [1].
אדמו"ר הזקן נתן מכתב המלצה בידיו של ר' משה המופנה לרבי פנחס בעל ההפלאה שהיה אז במדינות אשכנז, ואכן המכתב הועיל והוא נהפך לסוחר גדול. גם בעולם המדיני היה שמו מפורסם, ונתקבל בכבוד בחצרות השרים, כמו בחצר הקיסר אלכסנדר, ונפוליון.
בעת מלחמת נפוליון ריגל לטובת קיסר רוסיה, על פי בקשת אדמו"ר הזקן שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפליון וצעק עליו "אתה מרגל!" ומיד הניח את ידו על ליבו של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך להשליט את המוח על הלב, הצילה את חייו. [2].
בשנת תקע"ב כתב לו אדמו"ר הזקן מכתב בו הוא מרמז על הסתלקותו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר רוסיה נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"[3].
אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן היה מסור אל כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי" [4].
בין השנים תקע"ד-תקע"ה שאל אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע [5] "ועכ"פ זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפי' פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה בירושלים עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק בברויסק) לא יותר בשום אופן".
בין השנים תקע"ו-תקע"ז הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לאה"ק ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב בצפת ובחורף תקפ"ג עבר לחברון והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א.
במפקד תקצ"ט רשום שהוא בן פ' ועלה מוילנא לארץ הקודש בשנת תקע"ח, עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו"כ רשום במפקד תרט"ו שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת תקע"ח. אמנם במכתבו של ר' משה משנת תקצ"ח[6] כותב "והריני כ"ב שנה באה"ק" וא"כ עלה כבר בשנת תקע"ו.
מדבריו
ר' משה מייזליש סיפר: הרבי (רבינו הזקן) לימד אותנו, שהאל"ף של חסידות הוא, לנצל את הטבעיות בעבודה. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע הכוחות, כמו למשל את הטבע שמוח שליט על הלב[7].
לקריאה נוספת
בית רבי עמ' 145.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לב; מח, ובמקורות והערות שם ע' תלו; תמד-ה.
- ↑ ראה שם אגרת סד, ובמקורות והערות שם ע' תנד-ה.
- ↑ אור יקרות ח"א עמ' תל"א.
- ↑ ראה אג"ק שלו אגרות ח. י-יג
- ↑ שם אגרת י.
- ↑ ציון ד, ירושלים תר"צ, ע' 42.
- ↑ היום יום, י"ט אדר ב'