קריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''קריאת התורה''', היא בימי שני וחמישי ו[[שבת קודש]]. | '''קריאת התורה''', היא בימי שני וחמישי ו[[שבת קודש]]. | ||
התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]. {{הערת שוליים|בבא קמא פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, | התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]. {{הערת שוליים|[[בבא קמא]] פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. '''לערך מורחב: [[קריאת התורה]].''' | ||
לפני הקריאה, הקורא מראה לעולה לתורה את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. | לפני הקריאה, הקורא מראה לעולה לתורה את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. אם לא הראה לעולה את מקום הקריאה, צריך העולה לחזור ולברך כשהוא יודע בשעת הברכה את מקום הקריאה. [[לערך מורחב: [[ברכות התורה שבקריאת התורה]].]] | ||
למרות שעיקר התקנה היתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא בקול רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש. | למרות שעיקר התקנה היתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא בקול רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. בחב"ד המנהג הוא להגביה את הספר בעודו פתוח, להניחו על הבימה, ושוב להגביהו בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות. | לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. בחב"ד המנהג הוא להגביה את הספר בעודו פתוח, להניחו על הבימה, ושוב להגביהו בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות. | ||
כאשר מגביהים את הספר בעודו פתוח, המנהג להביט באותיות הספר, וכל אחד מביט באות בה מתחילה שמו. על פי קבלת האר"י, כאשר האדם מביט בספר במרחק שהוא יכול לקרוא את אותיות הספר, נשפע עליו אור גדול. | כאשר מגביהים את הספר בעודו פתוח, המנהג להביט באותיות הספר, וכל אחד מביט באות בה מתחילה שמו. על פי קבלת [[האר"י]], כאשר האדם מביט בספר במרחק שהוא יכול לקרוא את אותיות הספר, נשפע עליו אור גדול. | ||
לאחר הגבהת הספר שלאחר הקריאה, גוללים אותו בישיבה, ועל פי הגמרא "הגולל נוטל שכר כנגד כולם". ישנם דיעות כי הכוונה היא כלפי מי שמגביה את הספר ואוחז אותו בידו, ולא כלפי מי שגולל אותו בעמידה. | לאחר הגבהת הספר שלאחר הקריאה, גוללים אותו בישיבה, ועל פי הגמרא "הגולל נוטל שכר כנגד כולם". ישנם דיעות כי הכוונה היא כלפי מי שמגביה את הספר ואוחז אותו בידו, ולא כלפי מי שגולל אותו בעמידה. | ||