שלום מענדל קלמנסון: הבדלים בין גרסאות בדף

בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, ולכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף '[[תומכי תמימים]]' המרוחק אלפי ק"מ מביתם.  

ועד אנ"ש בפוקינג בראשות ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב"ד בצרפת) ומרת [[הדסה גרליק]] (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' [[משה מרוזוב]]). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת '[[הלשכה]]' בהנהלת הרב [[בנימין גורודצקי]], ובהכוונת [[הרבי הריי"צ]].  

על פי הוראות [[הרבי הריי"צ]], המשיך הת' שלום מענדל לסייע לחסידים להמשיך דרכם מהמדינות הקומוניסטיות אל מדינות המערב כמו [[צרפת]] וגרמניה. הוא אף סייע להקים מוסד חינוכי '[[בית שרה]]' עבור בנות הפליטים. ועסק בפועל בניהולו במשך תקופה. בד בבד זכה לשמש כאיש הקשר בין הרבי לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה שהגיעה באותה עת לצרפת.  

בשנת [[תש"ט]] הקים את ביתו עם הרבנית בתיה, בת החסיד הנודע הרב [[עוזיאל חזנוב]]. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. לאחר מספר שנים התיישב יחד עם משפחות חבדיות נוספות בעיר [[אוברוויליע]] הסמוכה לפריז.  

*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A2%D7%A1-%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A1%D7%98%20-%20%D7%9B%27%27%D7%95%20%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%27%27%D7%90.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, כ"ו תשרי ה'תשפ"א

{{מיון רגיל:קלמנסון, שלום מענדל}}[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]][[קטגוריה:שלוחים בצרפת]][[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]][[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]][[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]