הכרה והרגשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
:מעלת '''החכמה''' היא ראיית מהות הדבר, וחסרונה שאינו יכול להסבירו. הדבר דומה לאדם שראה דבר בעיניו: לעצמו הוא ברור ופשוט, אך לחבירו איננו מצליח לתארו. | :מעלת '''החכמה''' היא ראיית מהות הדבר, וחסרונה שאינו יכול להסבירו. הדבר דומה לאדם שראה דבר בעיניו: לעצמו הוא ברור ופשוט, אך לחבירו איננו מצליח לתארו. | ||
:תכונת '''הבינה''' היא 'לתפוס' את הרעיון והוא על ידי שמגבילה ומסבירה מכל צדדיו – ולכן ככל שההשגה גדולה וטובה ובהירה יותר הרי זה דוקא משום שהיא מגבילה יותר את השכל, וממילא מרוחקת ממנו ו'מגושמת' יותר. | :תכונת '''הבינה''' היא 'לתפוס' את הרעיון, והוא על ידי שמגבילה ומסבירה מכל צדדיו – ולכן ככל שההשגה גדולה וטובה ובהירה יותר הרי זה דוקא משום שהיא מגבילה יותר את השכל, וממילא מרוחקת ממנו ו'מגושמת' יותר. | ||
:עניין '''הדעת''' הוא התקשרות ודביקות. כשהאדם מקשר עצמו בכח, ונועץ את מחשבתו בעניין מסויים בחוזק ובהתמדה מתחברות החכמה והבינה זו בזו: ראיית הנקודה של החכמה נתפסת בהשגת הבינה, והשגת הבינה תופסת בהברקת החכמה, ואז נולדת מהות חדשה: '''הכרה''', והיא מביאה ל'''הרגשה'''. | :עניין '''הדעת''' הוא התקשרות ודביקות. כשהאדם מקשר עצמו בכח, ונועץ את מחשבתו בעניין מסויים בחוזק ובהתמדה מתחברות החכמה והבינה זו בזו: ראיית הנקודה של החכמה נתפסת בהשגת הבינה, והשגת הבינה תופסת בהברקת החכמה, ואז נולדת מהות חדשה: '''הכרה''', והיא מביאה ל'''הרגשה'''. | ||