יחוד אחור באחור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ראו גם) |
מ (←משמעות היחוד) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ענינו של כל יחוד, הוא חיבור בין ה[[משפיע ומקבל|משפיע]] וה[[משפיע ומקבל#מקבל|מקבל]]. | ענינו של כל יחוד, הוא חיבור בין ה[[משפיע ומקבל|משפיע]] וה[[משפיע ומקבל#מקבל|מקבל]]. | ||
בכל 'משפיע' ו'מקבל' יש את בחינת הפנים שבו – כמו שבאדם בצד הקידמי האדם יכול לבטא את הרצון והתענוג שלו וניכרת החיות שלו, ולעומת זאת יש את הצד האחורי, שבו לא ניכר כל כך החיות והתענוג, והוא מבטא בעיקר את הצד החיצוני והמעשה בפועל{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/44/index.htm מאמר דיבור המתחיל 'באתי לגני' תשל"ז סעיף ו].}} | בכל 'משפיע' ו'מקבל' יש את בחינת הפנים שבו – כמו שבאדם בצד הקידמי האדם יכול לבטא את הרצון והתענוג שלו וניכרת החיות שלו, ולעומת זאת יש את הצד האחורי, שבו לא ניכר כל כך החיות והתענוג, והוא מבטא בעיקר את הצד החיצוני והמעשה בפועל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/44/index.htm מאמר דיבור המתחיל 'באתי לגני' תשל"ז סעיף ו].}}. | ||
באופן פעולת היחוד של המשפיע והמקבל ישנם מספר אופנים, כאשר האופן הנעלה ביותר הוא 'יחוד פנים בפנים', שהפנימיות של המשפיע חודרת בפנימיות של המקבל, וזאת על ידי שהפעולה נעשית במלוא הכוונה, ולא באופן חיצוני בלבד. לעומת זאת האופן הנחות ביותר הוא כאשר ההשפעה היא חיצונית בלבד, דבר הבא לידי ביטוי בכך שהמשפיע לא מביט כלפי המקבל והוא משפיע לו רק בדרך אגב, וגם מצד המקבל – הוא מקבל זאת רק בחיצוניות שלו, בצד ה'אחורי'{{הערה|בין שתי בחינות אלו, ישנם גם דרגות ביניים של יחוד 'פנים באחור', מהפנימיות של המשפיע לחיצוניות של המקבל, שלמרות שהמקבל לא זוכה שהאור יחדור בו בפנימיות – זהו אור נעלה מבחינת פנים ובכוחו לבוא בסופו של דבר גם לחדור בפנימיות, ולמטה מזה, 'יחוד אחור בפנים', מהחיצוניות של המשפיע לפנימיות של המקבל, שלמרות שהמקבל זוכה שהאור יחדור בו בפנימיות, זהו אור במדריגה נחותה מבחינת אחוריים בלבד (עץ חיים יא, ז). אך בתולדות יעקב יוסף פרשת נשא אות א ביאר להיפך ש'אחור בפנים' נעלה יותר מ'פנים באחור'.}}. | באופן פעולת היחוד של המשפיע והמקבל ישנם מספר אופנים, כאשר האופן הנעלה ביותר הוא 'יחוד פנים בפנים', שהפנימיות של המשפיע חודרת בפנימיות של המקבל, וזאת על ידי שהפעולה נעשית במלוא הכוונה, ולא באופן חיצוני בלבד. לעומת זאת האופן הנחות ביותר הוא כאשר ההשפעה היא חיצונית בלבד, דבר הבא לידי ביטוי בכך שהמשפיע לא מביט כלפי המקבל והוא משפיע לו רק בדרך אגב, וגם מצד המקבל – הוא מקבל זאת רק בחיצוניות שלו, בצד ה'אחורי'{{הערה|בין שתי בחינות אלו, ישנם גם דרגות ביניים של יחוד 'פנים באחור', מהפנימיות של המשפיע לחיצוניות של המקבל, שלמרות שהמקבל לא זוכה שהאור יחדור בו בפנימיות – זהו אור נעלה מבחינת פנים ובכוחו לבוא בסופו של דבר גם לחדור בפנימיות, ולמטה מזה, 'יחוד אחור בפנים', מהחיצוניות של המשפיע לפנימיות של המקבל, שלמרות שהמקבל זוכה שהאור יחדור בו בפנימיות, זהו אור במדריגה נחותה מבחינת אחוריים בלבד (עץ חיים יא, ז). אך בתולדות יעקב יוסף פרשת נשא אות א ביאר להיפך ש'אחור בפנים' נעלה יותר מ'פנים באחור'.}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
על דרך זה בין רב ותלמיד, שכדי שהתלמיד יתקרב לרב נהגו [[חז"ל]] לפתוח את הדברים במילתא דבדיחותא, שזהו קירוב חיצוני, ודווקא על ידי זה שנעשה הקירוב - ישבו לפניהם התלמידים באימה ויראאה פנימית וקיבלו את דברי התורה שלהם באופן פנימי. | על דרך זה בין רב ותלמיד, שכדי שהתלמיד יתקרב לרב נהגו [[חז"ל]] לפתוח את הדברים במילתא דבדיחותא, שזהו קירוב חיצוני, ודווקא על ידי זה שנעשה הקירוב - ישבו לפניהם התלמידים באימה ויראאה פנימית וקיבלו את דברי התורה שלהם באופן פנימי. | ||
עצם העובדה שהיחוד החיצוני הינו הקדמה להשפעה הפנימית, מלמד על כך שמקורו נעלה יותר והוא קשור עם בחינת המקיף, והוא פועל על פעולות היחוד כולו שיהיה באופן נעלה יותר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/30/index.htm מאמר דיבור המתחיל 'לכה דודי' שבת פרשת כי תצא תשי"ד].}}. | עצם העובדה שהיחוד החיצוני הינו הקדמה להשפעה הפנימית, מלמד על כך שמקורו נעלה יותר והוא קשור עם בחינת המקיף, והוא פועל על פעולות היחוד כולו שיהיה באופן נעלה יותר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/30/index.htm מאמר דיבור המתחיל 'לכה דודי' שבת פרשת כי תצא תשי"ד].}}. | ||
==באותיות האל"ף-בי"ת== | ==באותיות האל"ף-בי"ת== | ||