רבי אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:
== בתורת החסידות ==
== בתורת החסידות ==


הוא היה מתלמידי [[בית שמאי]], ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס{{הערת שוליים|1=[[מסכת בבא מציעא]].}} בשם "תנור של עכנאי", בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות [[בהמה]] טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרת שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי.
הוא היה מתלמידי [[בית שמאי]], ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס{{הערה|1=[[מסכת בבא מציעא]].}} בשם "תנור של עכנאי", בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות [[בהמה]] טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרת שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי.


הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.
הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.


הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.  
הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.  


בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערת שוליים|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}
בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערה|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערה|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==