הבאת המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מטרתה הפנימית של ה[[גלות]] היא שעל ידי הירידה בה וההתגברות על הקשיים וה[[ניסיון|ניסיונות]] ב[[עבודת ה']] יגלו [[בני ישראל]] אור אלוקי נעלה יותר, ובכך יביאו את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. ולכן כל עבודת בני ישראל בגלות מכוונת למטרה זו של הבאת המשיח.

העבודה להביא את המשיח הינה עבודתו של כל יהודי ויהודי. אחריות זו נמסרה לידי כל יהודי - אף שנשיא הדור יכול לעשות זאת בכוחות עצמו, בכל זאת הוא משתף את כל אנשי הדור בעבודה{{הערה|1= שיחת י' שבט תשי"א, סעיף יג - [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=225&hilite= בלקוטי שיחות ח"ב ע' 501, באידיש]; [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/26/213 בעברית]. וראה גם שיחת פורים תשמ"ז סי"ח ואילך ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=617 התוועדויות ח"ב ע' 620]).}} הטעם לכך

בנוסף לכך שבכוחו של כל אחד ואחת להביא את המשיח, הוא צריך לדעת שזוהי אחריות שלו, ולא להטיל את העבודה על אחרים{{הערה|שיחות פורים תשמ"ז, כ"ח ניסן וש"פ שמיני תנש"א.}}; וכמו כן להתמקד בעבודה הפרטית שלו, במצב שבו הוא נמצא, ולא לחשוב מה היה יכול לעשות לו היה במקום ובמצב אחר - כיון שדוקא על ידי שיהפוך את עניניו הפרטיים לגאולה, הוא יביא את הגאולה הכללית{{הערה|ש"פ פנחס תנש"א.}}. אחריות זו הולכת ומתגברת ככל שמתקרבים יותר לגאולה{{הערה|שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח הנ"ל. ועוד {{מקור}}}}.

הרבי הדגיש שעבודה זו של הבאת המשיח אינה בסתירה לאיסור חז"ל{{הערה|כתובות קיא, א.}} "שלא ידחקו את ה[[קץ]]" - כי אין מדובר בפעולות של השבעות מלאכים וכדומה, אלא בהוספה בקיום התורה ומצוות, רק שיש בזה כוונה לזרז את הגאולה{{מקור}}.

על יסוד זה מבאר הרבי פעמים רבות, שכל גילוי שיהיה לעתיד לבוא, נמשך על ידי העבודה הדומה לו בזמן הזה{{מקור}}. על פי יסוד זה מבאר הרבי בהזדמנויות רבות לגבי גילויים מסויימים מהי העבודה שעל ידה ממשיכים אותם:

*על ידי הקרבת [[קרבנות]] [[חג הסוכות]] ב[[בית המקדש]] (וכן אמירת הפסוקים שכנגדם בזמן הגלות), שהם כנגד [[אומות העולם]] - ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא{{הערה|ישעיה מט, כג.}} "והיו מלכים אומניך{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/18/index.htm בסוכות תשבו תשל"ו] סעיף ח.}}.

הרבי ביקש לפרסם דברים אלו, וכן מקורות נוספים מגדולי ישראל על כוחה של בקשת הגאולה והציפיה אליה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=161&hilite= ש"פ האזינו תשמ"ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= ז' מרחשון תשמ"ו] לקוטי שיחות חלק ל' הנ"ל. ובשיחות רבות נוספות, נלקטו בספר '[[עד מתי (ספר)|עד מתי]]'.}}. ועד כדי כך שהתבטא שהדבר היחידי שאליו מחכים הוא עוד צעקה, תביעה ובקשה של יהודי "עד מתי"{{הערה|שיחת ש"פ דברים תנש"א בסופה.}}.

*'''לימוד [[פנימיות התורה]], ובפרט [[לימוד החסידות]]''': מעלת לימוד פנימיות התורה כדרך להבאת הגאולה מבוארת כבר ב[[ספר הזוהר]], שבו נאמר{{הערה|זח"ג קכד, ב - ברעיא מהימנא.}}: "בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר. . יפקון ביה מן גלותא ברחמים" [=בחיבור זה שלך, שהוא ספר הזוהר . . יצאו בו מן הגלות ברחמים]. גם הרב [[חיים ויטאל]] כתב{{הערה|בהקדמתו לשער ההקדמות משמונה שערים.}} דברים חריפים על ההכרח ללמוד את פנימיות התורה, והדגיש שההמנעות מלימוד זה מעכבת את הגאולה. בתורת החסידות מודגשת יותר ויותר חשיבותו של הלימוד להבאת הגאולה וכהכנה אליה, ובתוספת ההבהרה - שלימוד פנימיות התורה באופן של הבנה כדרוש ללא חשש, יכול להיות רק באמצעות [[תורת חסידות חב"ד]]{{הערה|1=ראה בכל זה אגרות קודש חלק ג' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרת תקי]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/601.htm תרא]. חלק ד' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1053.htm א'נג]. ועוד.}}.

*'''[[אמונה]] ו[[ביטחון]]''':

*'''[[צדקה]]''':

*'''[[אהבת ישראל]]''':

*'''[[פריה ורביה]]''':

*'''[[שמחה]]''':

*'''הודיה לה' על הניסים''':