רבה בר נחמני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ליצנות " ב־"ליצנות ") |
(←פתיח) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|תלמידיו=[[אביי]], [[רבא]] | |תלמידיו=[[אביי]], [[רבא]] | ||
}} | }} | ||
''' | '''רַבָּהבר נחמני''' היה [[אמורא]] בדורו של [[רב יוסף]], ושניהם נחשבו לגדולי הדור בדורם. תלמידיהם היו [[אביי]] ו[[רבא]]. | ||
לאחר שנפטר [[רב יהודה]], עלתה השאלה את מי למנות, את רב יוסף הידוע כבקיא עצום והיה מכונה כ"סיני" מכיון שהיה יודע כל מה שניתן בסיני, או את רבה שהיה ידוע יותר כחריף ועוקר הרים. שלחו את השאלה לפני חכמי ישראל, שפסקו כי רב יוסף עדיף בשל היותו בקיא, שכן מעלה זו נצרכת יותר ותמיד צריכים לזה שיודע הכל. | לאחר שנפטר [[רב יהודה]], עלתה השאלה את מי למנות, את רב יוסף הידוע כבקיא עצום והיה מכונה כ"סיני" מכיון שהיה יודע כל מה שניתן בסיני, או את רבה שהיה ידוע יותר כחריף ועוקר הרים. שלחו את השאלה לפני חכמי ישראל, שפסקו כי רב יוסף עדיף בשל היותו בקיא, שכן מעלה זו נצרכת יותר ותמיד צריכים לזה שיודע הכל. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בעוד ש[[רבי זירא]] היה בחינת [[חכמה]], ורבה היה בחינת [[בינה]]{{הערת שוליים|1=סוף מאמר [[פורים]] [[תש"ח]].}}. רבה מוזכר בפרק הראשון של התניא כמי שאמר על עצמו כ[[בינוני]], אמרה שעליה, ועל התמיהות שהיא מעלה, מבוסס [[ספר התניא]]. | בעוד ש[[רבי זירא]] היה בחינת [[חכמה]], ורבה היה בחינת [[בינה]]{{הערת שוליים|1=סוף מאמר [[פורים]] [[תש"ח]].}}. רבה מוזכר בפרק הראשון של התניא כמי שאמר על עצמו כ[[בינוני]], אמרה שעליה, ועל התמיהות שהיא מעלה, מבוסס [[ספר התניא]]. | ||
== חריף ומקשה == | == חריף ומקשה == | ||