חיים בן עטר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דור השביעי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[שנה|שנת]] תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]]. | נולד ב[[שנה|שנת]] תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]]. | ||
הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר | הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר. | ||
בחודש [[סיוון]] תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו | בחודש [[סיוון]] תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר .במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערת שוליים|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה. | ||
ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו בט"ו [[אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים היתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום. | ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו בט"ו [[אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים היתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום. | ||
בסוף שנת תק"ב עלה | בסוף שנת תק"ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט ליסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר. | ||
את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]].{{הערת שוליים|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}} | את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]].{{הערת שוליים|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}} | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
=== קשריו עם הבעל שם טוב === | === קשריו עם הבעל שם טוב === | ||
למרות | למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים . מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו {{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם : מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי). | ||
קרבתו לבעל שם טוב, היתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}} | קרבתו לבעל שם טוב, היתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}} | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים".{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני הסתלקותו שהוא המלך המשיח בדורו.}}. | בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים".{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני הסתלקותו שהוא המלך המשיח בדורו.}}. | ||
בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו | בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]].{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י(במדבר, ה,כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות. | ||
ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]]. | ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]]. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור. | היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור. | ||
מקובל שישנו | מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||