ציפור המדברת: הבדלים בין גרסאות בדף

בחסידות, 'ציפור המדברת' מוזכרת במשל שנועד להמחיש את העונג שמביא דבר חידוש - שאינו שגרתי. משל למלך שאדם רוצה לבקש ממנו דבר מה, וכדי שיענה לבקשתו הוא מציג בפניו 'ציפור המדברת' (תוכי), המלך נהנה מהציפור וממילא נענה גם לבקשת האדם שהציג אותה. למרות שהציפור מדברת דברי שטות, המלך נהנה מדיבורה יותר מדברי חכמה שאומר בן אדם.  

דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של יֵשות עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים{{הערה|1="וכמו על דרך משל למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא ע"י שמביאים לפניו דבר חידוש כמו צפור המדברת כו' הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אלא שזה אינו חידוש אבל זה שהצפור מדברת הוא חידוש וממשיך לב המלך. כך מה שהיש מתבטל הוא דבר חידוש שמבהמה נעשה אדם וכמ"ש אדם ובהמה תושיע ה' (ועל ידי זה דוקא מעורר למעלה מעלה היינו המשכת רצון ותענוג העליון...)" [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/18/48d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA  ליקוטי תורה, פרשה שלח, מח ד]}}. חידוש זה ממגלה את התענוג והצחוק שלמעלה{{הערה|1=והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמ"ש צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחי' התענוג העליון שלמעלה והוא ע"י בחי' הבירורי' שלמטה בבחי' אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא ע"י העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שאין דרכה וטבעה לדבר משא"כ מאדם המדבר אין מקבלים תענוג כלל לפי שדרכו בתמידות לדבר. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/21c&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורה אור, ויצא, כא,ג]}}.