ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה''' הוא כלל הלכתי האומר כי מים שאינם בגדר "אשבורן" המכונסים במקום אחד אלא נשפכים וניצוקים בעמידה מכלי לכלי או ממקום למקום אינם נחשבים כמחוברים לענין מקוואות וכמובן שלא ניתן לצרפם  לשיעור המקוה או לענין השקה. מכל כלל זה דנו אחרונים בני זמנינו האם יש קשר בין כלל זה למקוה החבד"י שבו החיבור בין שני הבורות, העליון והתחתון נעשה בצורה אנכית מלמעלה למטה, והאם אין בכך משום "ניצוק" או [[קטפרס]].
+'''ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה''' הוא כלל הלכתי האומר כי מים שאינם בגדר "אשבורן" המכונסים במקום אחד אלא נשפכים וניצוקים בעמידה מכלי לכלי או ממקום למקום אינם נחשבים כמחוברים לענין מקוואות וכמובן שלא ניתן לצרפם לשיעור המקוה או לענין השקה. מכל כלל זה דנו אחרונים בני זמנינו האם יש קשר בין כלל זה למקוה החבד"י שבו החיבור בין שני הבורות, העליון והתחתון נעשה בצורה אנכית מלמעלה למטה, והאם אין בכך משום "ניצוק" או [[קטפרס]].
 ==מעלת בור על גבי בור לענין חיבור המקוואות==
-רבותינו נשיאינו קבעו ב'''[[בור על גבי בור]]''' ישנה מעלה  גדולה בכך מקוה ע"ג מקוה נחשב מקוה אחת, והטובל בעליון – טובל באוצר עצמו. ענין זה נובע הן מצד אופן בניין המקוה והן מפאת אופן חיבורו.
+רבותינו נשיאינו קבעו ב'''[[בור על גבי בור]]''' ישנה מעלה גדולה בכך מקוה ע"ג מקוה נחשב מקוה אחת, והטובל בעליון – טובל באוצר עצמו. ענין זה נובע הן מצד אופן בניין המקוה והן מפאת אופן חיבורו.
 [זאת בניגוד למקוואות זריעה בהם האוצר אינו מחובר למקוה הטבילה, וא"כ ודאי שאין הם מקוה אחד, ובניגוד למקוואות השקה שבחלקם פותחים את הפקק רק לרגע אחד ומשיקים המקוה, וא"כ בשעה שטובלים בו אין הוא מחובר כלל לאוצר, ואף אם ההשקה מתקיימת לכל אורך זמן הטבילה אין היא הופכת את האוצר ומקוה הטבילה להיות מקוה אחד{{הערה|וכפי שכ' הש"ך: "ורבינו ירוחם כתב שנסתפקו המפרשים אם נשאר השאוב בהכשרו (אחר שנסתם הנקב) או כיון שנסתם הנקב חוזר לפסולו כבתחילה", דהיינו שלא רק שההשקה לא הופכת את המקוואות למקוה אחד, אלא שאפי' המים עצמם לא נכשרים]}} וזאת מפני מספר סיבות:
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ג) בגלות עליות (בתשובה שבסוף הספר) דעתו לאסור מקוה ע"ג מקוה היכא שהחיבור הוא על ידי סילון [=צינור]. והשואל רצה להתיר כמו שמצינו במשנה דמקוואות (פ"ו מ"א) עוקת המערה וכו' דחזינן דמקוה ע"ג מקוה הוי חיבור, והשיב לו ע"ז וז"ל: "ומהך דעוקת המערה שהביא כת"ר לאו ראי' היא כלל, דמה שמפסיק רצפה ביניהם לא ניצוק הוא וכולם מקוה אחת היא", עכ"ל.
-ד) בשו"ת מהר"ש ענגיל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1429&st=&pgnum=81 ח"ג סי' מו]}}. דן בעניין מקוה ע"ג מקוה וז"ל: "אך עכ"פ יפה הביא כת"ר דכ"ז דוקא באם הם מקוואות חלוקין לגמרי, ורק שרוצין לחבר המקוואות על ידי חיבור כשפ"ה, בזה אמרי'  דאסור משום דלא מכשרינן על ידי גוד אסיק, אבל הכא באמת הוא מקוה חדא רק שנתחלק באמצע ונשאר מחובר במקום כשפ"ה, א"כ לא נתבטל ממנה שם מקוה חדא ובוודאי דכשר בלי שום חשש וכו'", עכ"ל.
+ד) בשו"ת מהר"ש ענגיל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1429&st=&pgnum=81 ח"ג סי' מו]}}. דן בעניין מקוה ע"ג מקוה וז"ל: "אך עכ"פ יפה הביא כת"ר דכ"ז דוקא באם הם מקוואות חלוקין לגמרי, ורק שרוצין לחבר המקוואות על ידי חיבור כשפ"ה, בזה אמרי' דאסור משום דלא מכשרינן על ידי גוד אסיק, אבל הכא באמת הוא מקוה חדא רק שנתחלק באמצע ונשאר מחובר במקום כשפ"ה, א"כ לא נתבטל ממנה שם מקוה חדא ובוודאי דכשר בלי שום חשש וכו'", עכ"ל.
 ה) וכ"כ בס' טהרת ישראל{{הערה|סי' רא סעי' עה אות רסג}}: "יש עושין מקוה חדשה דהיינו מהפסק שוליים באמצע גובה המים ויש בנקב שבשוליים כשפה"נ, הוי חיבור וכשר המקוה, ואין בזה לא נצוק ולא קטפרס ולא זוחלין". ובבאר יצחק שם (ס"ק אלף כט) הסביר: "משום שקרקע עולם או הבנין הוא הוא המחבר המקוואות יחד, וא"צ כלל לחבור הניצוק, והכל מקוה אחת על ידי קרקע עולם או הבנין המחברן, ומש"ה ל"ש הכא קטפרס וזוחלין, דמקוה א' היא".
-ו) בשו"ת אגרות משה{{הערה|ח"ג יו"ד סי' סה}} שם דן אודות מקוה ע"ג מקוה, וכותב "על כל פנים לדינא  . . .  כשרק רצפה נקובה כשפ"ה מפסקת ביניהן, שהוא חיבור ממש כמקוה אחת".
+ו) בשו"ת אגרות משה{{הערה|ח"ג יו"ד סי' סה}} שם דן אודות מקוה ע"ג מקוה, וכותב "על כל פנים לדינא . . . כשרק רצפה נקובה כשפ"ה מפסקת ביניהן, שהוא חיבור ממש כמקוה אחת".
 ז) הגרי"ל צירלסון בשו"ת עצי הלבנון {{הערה|סי' נג, נה}}. נשאל אודות מקוה ע"ג מקוה, וכתב שבמקוה זה "מטעם התהוות אותן שתי מקוואות לאחת ממש, וודאי גבי התאחדות כזו אין מקום כלל למושג החשש של החיבור שבאמצעות ניצוק וקטפרס".
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 וכתב השו"מ{{הערה|במהדו"ק ח"ג סי' יד}} וז"ל: "ומה שאמר לפי מה שכתבתי ביו"ד {{הערה|1סי' רא סעי' נד}} בהגהותי דהריטב"א לא קאמר בשם הרא"ה דלא מהני חיבור מעיין למקוה, אלא בכשפ"ה שהוא הנקרא בכ"מ חבור, אבל בכמוציא רימון מועיל, וכ"כ הריטב"א בהדיא במכות דף ד, א"כ צ"ל דכמוציא רימון עדיף ממחובר בשפ"ה, שכשפ"ה לא הוי אלא השקה ונגיעה בעלמא, אבל בכמ"ר הוי כנתערבו המים דמהני אפי' מעין למקוה, כמש"כ החת"ס (סי' ריא)", עכ"ל. וכוונתו דהחת"ס שם כתב דאפי' להרא"ה דלא מהני חיבור מעין למקוה היינו דוקא בהשקה ונגיעה בעלמא, אבל במתערבים זה בתוך זה ממש אפשר דמהני השקה.
-הרי לנו שחיבור על ידי נקב כמוציא רימון עדיף מחיבור על ידי נקב כשפ"ה, דאף דשיעור ערוב מקוואות די בשיעור כשפ"ה,  מ"מ לא נקרא רק השקה ונגיעה בעלמא, ולהרא"ה חיבור כזה לא מהני לחבר מקוה שאובים למעיין להוציאה מידי שאובים, אבל בחיבור על ידי נקב כמ"ר (דהיינו טפח על טפח לדעת אדמוה"ז) עדיף הוא מהשקה, והרי הוא כנתערבו המים ממש, ואפלו להרא"ה מהני חיבור בכה"ג לטהר שאובים על ידי מעיין.
+הרי לנו שחיבור על ידי נקב כמוציא רימון עדיף מחיבור על ידי נקב כשפ"ה, דאף דשיעור ערוב מקוואות די בשיעור כשפ"ה, מ"מ לא נקרא רק השקה ונגיעה בעלמא, ולהרא"ה חיבור כזה לא מהני לחבר מקוה שאובים למעיין להוציאה מידי שאובים, אבל בחיבור על ידי נקב כמ"ר (דהיינו טפח על טפח לדעת אדמוה"ז) עדיף הוא מהשקה, והרי הוא כנתערבו המים ממש, ואפלו להרא"ה מהני חיבור בכה"ג לטהר שאובים על ידי מעיין.
 אופן בניית מקוה ע"ג מקוה, צורתה ובניינה ויציקתה כאחת מחברם להיות נחשבים כמקוה אחת, שהרי כתלי המקוה התחתון הם המשך המקוה העליון, והפתח להיכנס למקוה התחתון (כשרוצים לתקנה ולנקותה) הוא רק דרך מקוה העליון, ולפני ששמים את הכיסוי המחלק הרי הם ממש מקוה אחת עמוקה, ורצפת מקוה העליון נגמרת למטה על רצפת מקוה התחתון, דהיינו שכתלי ורצפת מקוה התחתון הם חלק ממקוה העליון.

ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט