אהבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
השוני שבין כח האהבה של הנפש הבהמית לבין כח האהבה של הנפש האלוקית, מלבד ההבדל המהותי שהנפש הבהמית -וכן כל כוחותיה- היא מ[[קליפת נוגה]], ואילו הנפש האלקית היא מספירות הקדושה, הנה מלבד זאת, קיים בהם שוני הנובע מההבדל שבמבנה כוחות הנפש האלוקית לבין מבנה הכוחות בנפש הבהמית. שבנפש האלוקית - השכל הקר והמתון הוא העיקר והדומיננטי בין הכוחות, ולכן גם האהבה - אף שהיא בתחום הרגש החם, מכל מקום היא פועלת בסגנון השכל, היינו במתינות ורגיעה. | השוני שבין כח האהבה של הנפש הבהמית לבין כח האהבה של הנפש האלוקית, מלבד ההבדל המהותי שהנפש הבהמית -וכן כל כוחותיה- היא מ[[קליפת נוגה]], ואילו הנפש האלקית היא מספירות הקדושה, הנה מלבד זאת, קיים בהם שוני הנובע מההבדל שבמבנה כוחות הנפש האלוקית לבין מבנה הכוחות בנפש הבהמית. שבנפש האלוקית - השכל הקר והמתון הוא העיקר והדומיננטי בין הכוחות, ולכן גם האהבה - אף שהיא בתחום הרגש החם, מכל מקום היא פועלת בסגנון השכל, היינו במתינות ורגיעה. | ||
ולעומת זה בנפש הבהמית -כשמה כן היא- בהמה, אשר | ולעומת זה בנפש הבהמית -כשמה כן היא- בהמה, אשר הרגש הוא השולט בה, והיינו מפני ששרשה מבחינת המידות שלמעלה, ולמעלה יותר - בחינת [[ז' מלכין דתהו]], ולכן כוח האהבה שבנפש הבהמית הוא בתוקף רב ובהתפעלות רבה, וכנ"ל על הפסוק "ורב תבואות בכח שור". | ||
==הרכבה== | ==הרכבה== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
*2) האהבה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל, הבאה לנו בירושה מאבותינו אברהם יצחק ויעקב והיא בחינת חכמה שבנפש - כ"ח מ"ה, כח הביטול המוחלט של הנפש אל ה', הטבוע בבחינת עצם הנשמה - [[חיה]] ו[[יחידה]]. | *2) האהבה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל, הבאה לנו בירושה מאבותינו אברהם יצחק ויעקב והיא בחינת חכמה שבנפש - כ"ח מ"ה, כח הביטול המוחלט של הנפש אל ה', הטבוע בבחינת עצם הנשמה - [[חיה]] ו[[יחידה]]. | ||
וכמו כן גם בנפש הטבעית יש הבדל בין האהבה והתענוג שבעצם הנפש הטבעית, שאעפ"י שאינו בא בהתפעלות חיצונית, אדרבה, פעולתו היא בקרירות, מכל מקום, הוא משוקע ומקושר בעצם תענוג נפשו הבהמית בענין רע רח"ל, ומתפשטת ומוציאה להתגלות עומק הרע | וכמו כן גם בנפש הטבעית יש הבדל בין האהבה והתענוג שבעצם הנפש הטבעית, שאעפ"י שאינו בא בהתפעלות חיצונית, אדרבה, פעולתו היא בקרירות, מכל מקום, הוא משוקע ומקושר בעצם תענוג נפשו הבהמית בענין רע רח"ל, ומתפשטת ומוציאה להתגלות עומק הרע רח"ל . | ||
וכנגד זה האהבה והתענוגים שבחיצוניות הנפש הטבעית שבאה בהתפעלות ורתיחת התאוה , היא שטחית וניתנת לשינויים ביתר קלות. | וכנגד זה האהבה והתענוגים שבחיצוניות הנפש הטבעית שבאה בהתפעלות ורתיחת התאוה , היא שטחית וניתנת לשינויים ביתר קלות. | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
* [[אהבה בתענוגים]]. | * [[אהבה בתענוגים]]. | ||
מדריגות אהבה אלו יבוארו להן, | מדריגות אהבה אלו יבוארו להן, אך יצוין שכל אחת מהן כלולה ממדריגות ובחינות רבות חלוקות זו מזו וענפיהן מרובים. | ||
לכח האהבה -כמו לכל כוחות הנפש- קיים שורש בנפש, ובחינות האהבה השונות נקבעות על-פי שרשן ומקורן בנפש. | לכח האהבה -כמו לכל כוחות הנפש- קיים שורש בנפש, ובחינות האהבה השונות נקבעות על-פי שרשן ומקורן בנפש. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
אבל ישנה עוד אהבה שאף היא נובעת מעצם הנפש כמו אהבה רבה, אך היא מיוחדת בכך - שהצמאון והמבוקש באים כאחד, והיא הסוג השלישי - אהבה בתענוגים - להתענג על ה' מעין עולם הבא, ועל זה אמרו רז"ל: "עולמך תראה בחייך כו'", והיא באה לאדם מלמעלה, כעין קיבול שכר, וכדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם" וגו'. | אבל ישנה עוד אהבה שאף היא נובעת מעצם הנפש כמו אהבה רבה, אך היא מיוחדת בכך - שהצמאון והמבוקש באים כאחד, והיא הסוג השלישי - אהבה בתענוגים - להתענג על ה' מעין עולם הבא, ועל זה אמרו רז"ל: "עולמך תראה בחייך כו'", והיא באה לאדם מלמעלה, כעין קיבול שכר, וכדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם" וגו'. | ||
וזה לעומת זה עשה אלקים, שגם | וזה לעומת זה עשה אלקים, שגם בנפש הטבעית הבהמית קיים דירוג:- | ||
1) התאוה והרצון הטבעי שברא ה' בנפש. והיא התאוה הטבעית והבריאה לחיבור וקישור הנפש בגוף, ולכל דבר טבעי שנועד לגרום לקיום התקין והבריא של מציאות הנבראים. כמו תאבון בריא באכילה וכדו'. ובדוגמת התאוה ביחוד איש ואשה שהיה אצל אדם הראשון קודם החטא, שהיתה רק בשביל העמדת בנים. שגם התאוה היא מציאות חיובית, על-אף היותה תאוה גשמית וזקוקה לזיכוך. | 1) התאוה והרצון הטבעי שברא ה' בנפש. והיא התאוה הטבעית והבריאה לחיבור וקישור הנפש בגוף, ולכל דבר טבעי שנועד לגרום לקיום התקין והבריא של מציאות הנבראים. כמו תאבון בריא באכילה וכדו'. ובדוגמת התאוה ביחוד איש ואשה שהיה אצל אדם הראשון קודם החטא, שהיתה רק בשביל העמדת בנים. שגם התאוה היא מציאות חיובית, על-אף היותה תאוה גשמית וזקוקה לזיכוך. | ||