הרב '''אליהו לוין''' המכונה "אליהו פריטשער" גאונותו ניכרה כבר בצעירותו, ובשנים בהם למד ב[[ליובאוויטש]] שימש יחד עם אחיו הרב שמואל לייב כ[[חוזר]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] וזכה להיות 'בן בית' בבית הרבי.
[[קובץ:Levin, Eliyahu.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו לוין]]
הרב '''אליהו לוין''' (מכונה '''אליהו פריטשער'''), ([[תרמ"ח]] - [[תשכ"ח]]) היה מתלמידי התמימים בליובאוויטש ורב הקהילה ב[[סמרקנד]]. נמנה עם ה'חוזרים של אדמו"ר הרש"ב. השגיח וניהל כמה מישיבות תומכי תמימים במחתרת.
כיהן כרב בעיירות ביילורוסיה, שחט ומל ב[[מסירות נפש]] ובגין כך נאסר ועונה קשות.
== תולדות חיים ==
נולד בשנת תרמ"ח לאביו ר' דוד, בפאריטש.
לאחר [[השואה]] ולאחר מסע קשה וארוך, הגיע ל[[סמרקנד]] ושימש כרב לקהילת ליובאוויטש בעיר. מידי יום לימד נערים חב"דיים [[תורה]] ב[[מסירות נפש]].
גאונותו ניכרה כבר בצעירותו, הגיע ל[[ליובאוויטש]] בגיל שבע עשרה, ונכנס לישיבת [[תומכי תמימים]], בשנים בהם למד ב[[ליובאוויטש]] שימש יחד עם אחיו הרב [[שמואל לייב לוין]]
כ[[חוזר]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] וזכה להיות 'בן בית' בבית הרבי.
המאבק בתנועת חב"דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותו.
כיהן כרב בעיירות ביילורוסיה, שחט ומל ב[[מסירות נפש]] ובגין כך נאסר ועונה קשות.
בכל מאבקיו בחב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו".
לאחר [[השואה]] ולאחר מסע קשה וארוך, הגיע ל[[סמרקנד]] ושימש כרב לקהילת ליובאוויטש בעיר. מדי יום לימד נערים חב"דיים [[תורה]] ב[[מסירות נפש]].
באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה"), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.
נפטר בחורף תשכ"ח, ונקבר בבית החיים בסמרקנד.
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.[8]
==מתלמדיו==
* ר' [[יצחק מישולובין]]
המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז.
==משפחתו==
*בנו [[זלמן מרדכי לוין]]
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
==ראו גם==
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של ארבעה חסידים בהם הרב לוין, [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.
{{מיון רגיל:לוין, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
גרסה אחרונה מ־12:44, 19 ביולי 2024
הרב אליהו לוין
הרב אליהו לוין (מכונה אליהו פריטשער), (תרמ"ח - תשכ"ח) היה מתלמידי התמימים בליובאוויטש ורב הקהילה בסמרקנד. נמנה עם ה'חוזרים של אדמו"ר הרש"ב. השגיח וניהל כמה מישיבות תומכי תמימים במחתרת.
