לדלג לתוכן

שיחות קודש – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
 
(35 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שיחות קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרכי השיחות קודש]]
[[קובץ:שיחות קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיחות קודש תש"י-תשמ"א (הוצאה ישנה)]]
סדרת '''שיחות קודש''', הינן שיחות מהרבי, שנכתבו על ידי כותבים שונים, ולא הוגהו על ידו.
[[קובץ:שיחות קודש תשמב-תשמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיחות קודש תשמ"ב-תשמ"ט]]
סדרת '''שיחות קודש''', הינן שיחות מ[[אדמו"ר שליט"א]], שנכתבו על ידי כותבים שונים (בעיקר ע"י חברי [[ועד הנחות התמימים]]), ולא הוגהו על ידו.


כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב ע"י [[מניח|"מניחים"]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות ה[[מוגה]]ות - אותם הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.
== היסטוריה ==
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הועלו על הכתב על ידי [[מניח|"מניחים"]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות ה[[מוגה]]ות - אותן הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.


בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע"י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת־שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.
לאחר מכן נדפסו השיחות, כצילום הדפים שהופצו, בסדרת שיחות קודש, ללא חותמת של [[קה"ת]] וללא ציון שם הוועד שעומד מאחורי הענין. בסדרה ההנחות מהשנים [[תשי"א]] עד [[תשמ"א]], ובנפרד גם [[תשמ"ד|תשד"מ]] ו[[תשמ"ה]]. עבודת האיסוף, ההקלדה, והדפסת השיחות יזם וניהל התמים [[גרשון אייכהורן (קראון הייטס)|גרשון אייכהורן]].


לאחר מכן נדפסו השיחות בסדרת שיחות קודש.
== ההוצאה החדשה ==
[[קובץ:ספרי שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|250px|כרכי המהדורה החדשה של שיחות קודש]]
{{ערך מורחב|ועד שיחות קודש}}
בשנת [[תשנ"ח]] החל [[ועד שיחות קודש]] להוציא לאור את סדרת שיחות קודש במהדורה מחודשת. מהדורה זו היא בהקלדה מחודשת, בתוספת מראי מקומות והנחות שלא נדפסו במהדורות הקודמות. עד היום יצאו לאור חלקים א־יד, לה־ס – על סדר השנים [[תש"י]]־[[תשכ"ג]], [[תשל"ה]]־[[תש"מ]].


== ראה עוד ==
== ראה גם ==
* [[שיחות קודש (פירושונים)]]
* [[בלתי מוגה]]
* [[ועד שיחות קודש]]
 
== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/drive/folders/15DaDYASuYqbD326s0p8HJEAXLmfEpybr?usp=drive_link '''שיחות קודש - כל הספרים'''] {{דרייב}}


[[בלתי מוגה]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
בשנת תשי"א (1951), שנים מעטות לאחר הכחדת שליש מהעם היהודי, עומד מנהיג צעיר ומסמן לו במפת הגלובוס נקודות מסתוריות. זהו רבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיגה של חסידות חב"ד, שביצע מהפכה אדירה בעולם היהודי בדורות האחרונים.
עשרות שנים אחר כך הפך רבי מנחם מנדל המוכר כ"רבי מליובאוויטש" לאחת הדמויות המוכרות ביותר בעולם. הוא מפורסם בזכות פעילותה חובקת העולם של חב"ד, תנועה חסידית שורשית שנוסדה במאה השמונה-עשרה.
כאדמו"ר השביעי של חב"ד, הוא חולל תמורה בדרכה של התנועה – מעבודת ה' ברבדים העמוקים של נפש האדם, לפנייה החוצה, תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה".
 
 
ביום ג בתמוז 19 ביוני מציינים חסידי חב"ד את יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש. שלוש עשרה שנה עברו מאז "הסתלק" על פי המינוח החב"די המנהיג הנערץ, ולמרבה הפלא תנועת חב"ד שיש שהספידו אותה אחר פטירת מנהיגם עדיין חיה ותוססת. לא זו בלבד, המתחקה אחר תנועה זו מגלה שדווקא בשנים אלו, שהם פועלים ללא מנהיג, נפח הפעילות החב"די הכפיל ושילש את כוחו. מספר שליחי חב"ד בשנת 2007 הוא מעל 3000 שליחים, גידול של מאות אחוזים ממספר השליחים בשנת 1994.
מה סוד כוחה של תנועת חב"ד לאחר פטירת המנהיג? ומדוע הם לא ממנים מנהיג חדש? ד"ר יצחק קראוס מאוניברסיטת בר אילן, החוקר תנועה זו בעשור השנים האחרון, מגיש לקורא את פרי מחקרו בשפה קלה מרתקת וקולחת. בספר דן קראוס במהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בשישים השנים האחרונות. הוא חושף את המוטיב המשיחי של תנועה זו שהוא המניע לפעילות החב"דית רבת ההיקף. החל בחב"דניק העומד בקרן רחוב ומניח תפילין לעוברים ושבים, דרך בתי חב"ד המצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס וכלה בפן הפחות מוכר, ניסיון לשכנע גויים לקיים את שבע מצוות בני נח.
מהי המטרה בפעולות אלה? הבאת המשיח. ולשאלה מה סוד כוחה של תנועה זו? התשובה ברורה: הציפיה למשיח! ולכן כל עוד משיח לא בא ימשכו פעולות אלו יותר ויותר, כי אנחנו מצויים ממש קרוב ממש לביאתו, כפי שנהג הרבי לומר.
המתח המשיחי בחב"ד הגיע למפלס הגבוה ביותר בשנתיים שלפני פטירתו של הרבי, בעת שהיה חולה. מאמיניו ציפו שהוא יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח. וכשתקווה זו הכזיבה חסידי חב"ד התעשתו במהירות, והציבו משימה ישנה-חדשה: הבאת המשיח. הרבי היה ראוי להיות משיח, ולהתגלות כמשיח, אולם עדיין לא הושלמה המשימה להכשיר את העולם לקראת בואו. על פי המסורת החב"דית המנהיג השביעי הוא האחרון, כמו השבת שהיא סוף ימי השבוע, וברור שהאחרון בשושלת הוא המשיח. המשימה מוטלת על כל חסיד חב"ד ולכן יש צורך להגביר פעילות להחשת התגלותו של הרבי כמשיח, ולא להתייאש ולהחליף מנהיג.
כל ילד בחב"ד שר את ההמנון We Want Mashiach Now והשאלה היא עד מתי ימשיכו לשיר זאת בהתלהבות אמיתית?

גרסה אחרונה מ־06:23, 12 בנובמבר 2025

שיחות קודש תש"י-תשמ"א (הוצאה ישנה)
שיחות קודש תשמ"ב-תשמ"ט

סדרת שיחות קודש, הינן שיחות מאדמו"ר שליט"א, שנכתבו על ידי כותבים שונים (בעיקר ע"י חברי ועד הנחות התמימים), ולא הוגהו על ידו.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמעט כל מאמריו ושיחותיו של הרבי הועלו על הכתב על ידי "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות המוגהות - אותן הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת־שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. לאחר מכן נדפסו השיחות, כצילום הדפים שהופצו, בסדרת שיחות קודש, ללא חותמת של קה"ת וללא ציון שם הוועד שעומד מאחורי הענין. בסדרה ההנחות מהשנים תשי"א עד תשמ"א, ובנפרד גם תשד"מ ותשמ"ה. עבודת האיסוף, ההקלדה, והדפסת השיחות יזם וניהל התמים גרשון אייכהורן.

ההוצאה החדשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כרכי המהדורה החדשה של שיחות קודש
ערך מורחב – ועד שיחות קודש

בשנת תשנ"ח החל ועד שיחות קודש להוציא לאור את סדרת שיחות קודש במהדורה מחודשת. מהדורה זו היא בהקלדה מחודשת, בתוספת מראי מקומות והנחות שלא נדפסו במהדורות הקודמות. עד היום יצאו לאור חלקים א־יד, לה־ס – על סדר השנים תש"י־תשכ"ג, תשל"ה־תש"מ.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]