לדלג לתוכן

שניאור זלמן חביב – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
תולדות חיים: הסרת קישור עם תמונות נשים
 
שורה 7: שורה 7:
לפני חתונתו יצא לשליחות לעיר [[פונה]] שב[[הודו]], שם עסק רבות בהפצת המעיינות לקירוב ה[[גאולה]].  
לפני חתונתו יצא לשליחות לעיר [[פונה]] שב[[הודו]], שם עסק רבות בהפצת המעיינות לקירוב ה[[גאולה]].  


נשא את רעייתו נחמה דינה בת הרב [[יהודה קוסקס]] מ[[אלעד]] ולאחר חתונתו הצטרף לצוות ישיבת ‏‏‏‏‏‏[[תומכי תמימים רמת אביב]] ובהמשך הקים את [[בית חב"ד רמת אביב ג']] שם פעל ב[[שליחות]] עשר שנים. השנים הראשונות להקמת הבית חב"ד לוו במאבקים רבים של גורמים אנטי דתיים בשכונה שגררו התעניינות תקשורתית רבה<ref>"חב"ד ברמת אביב, והם לא הולכים לשום מקום" https://col.org.il/news/47538 </ref>.  
נשא את רעייתו נחמה דינה בת הרב יהודה קוסקס מ[[אלעד]] ולאחר חתונתו הצטרף לצוות ישיבת ‏‏‏‏‏‏[[תומכי תמימים רמת אביב]] ובהמשך הקים את [[בית חב"ד רמת אביב ג']] שם פעל ב[[שליחות]] עשר שנים. השנים הראשונות להקמת הבית חב"ד לוו במאבקים רבים של גורמים אנטי דתיים בשכונה שגררו התעניינות תקשורתית רבה<ref>דורון ברוש, '''חב"ד ברמת אביב, והם לא הולכים לשום מקום''', עיתון "זמן תל אביב" של "מעריב", סיון ה׳תשס״ט.</ref>.  


בתקופת שליחותו הגה לראשונה את רעיון אוהל התפילה הפתוח לתפילות [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].  
בתקופת שליחותו הגה לראשונה את רעיון אוהל התפילה הפתוח לתפילות [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].  

גרסה אחרונה מ־03:32, 22 במרץ 2026

הרב שניאור זלמן חביב (תשע"ז)

הרב שניאור זלמן דוד חביב הוא מחנך בתלמוד תורה פאר מנחם אלעד, כתב ובעל טור בשבועון בית משיח, מנחה אירועים ופובליציסט חב"די.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב יצחק חביב בטולוז שבצרפת, כשעלו לארץ התגורר בשכונת גילה (ירושלים), למד בתלמוד תורה "תורת אמת", ובישיבת חח"ל צפת. בה היה מקורב מאוד לרב יוסף יצחק וילשאנסקי.

לפני חתונתו יצא לשליחות לעיר פונה שבהודו, שם עסק רבות בהפצת המעיינות לקירוב הגאולה.

נשא את רעייתו נחמה דינה בת הרב יהודה קוסקס מאלעד ולאחר חתונתו הצטרף לצוות ישיבת ‏‏‏‏‏‏תומכי תמימים רמת אביב ובהמשך הקים את בית חב"ד רמת אביב ג' שם פעל בשליחות עשר שנים. השנים הראשונות להקמת הבית חב"ד לוו במאבקים רבים של גורמים אנטי דתיים בשכונה שגררו התעניינות תקשורתית רבה[1].

בתקופת שליחותו הגה לראשונה את רעיון אוהל התפילה הפתוח לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים.

במקביל לפעילותו בבית חב"ד, עסק בעבודה עיתונאית והתפרסם בכתבות בסגנון ייחודי שפרסם במשך שנים רבות בשבועון בית משיח ובפרט בטור בשם "אחרון חביב" שזכה לתהודה ותפוצה רבה, טוריו וכתבותיו פורסמו בחב"ד אינפו.

במקביל עסק כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק ובשנת תשפ"ג עבר לעבוד כמחנך בתלמוד תורה פאר מנחם אלעד, וכיום משמש כמחנך בכיתה ב'[2]ורכז חברתי.

מוסר שיעור שבועי בפרשת שבוע בבית הכנסת "בית מנחם" חב"ד באלעד.

רעייתו, גב' נחמה דינה מארגנת שיעורי תורה והתוועדויות לנשים בקהילה ולנשות העיר אלעד ומוציאה עלון שבועי "מובילות לגאולה" לנשות אנ"ש באלעד.

בשנת תשפ"ג התמנה למנהל קעמפ "גן ישראל אלעד" שהקים הרב שניאור זלמן לישנר [דרוש מקור].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תיעוד: 'מלחמת ופרצת' בדיי-קעמפ גן ישראל אלעד

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ דורון ברוש, חב"ד ברמת אביב, והם לא הולכים לשום מקום, עיתון "זמן תל אביב" של "מעריב", סיון ה׳תשס״ט.
  2. ^ פותחים שנה: ראש עיריית אלעד ביקר בת"ת 'פאר מנחם' .
  3. ^ נהרג בתאונה בי"ט ניסן תשפ"ה