קדושת החיים – הבדלי גרסאות
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קדושת החיים''' הוא אחד | '''קדושת החיים''' הוא אחד העקרונות היסודיים ביותר במחשבת ישראל, המדגיש כי חיי האדם הם פיקדון שניתן לו מאת הקב"ה לצורך מילוי שליחותו בעולם. מתוך תפיסה זו נובע האיסור החמור לפגוע בחיים, הן בחיי הזולת והן בחיי האדם עצמו. | ||
בתורת החסידות מודגש כי עצם החיים הגשמיים הם בעלי ערך אלוקי, משום שדווקא בעולם הזה מתממשת תכלית הבריאה – עשיית [[דירה בתחתונים]]. בהתאם לכך, כל רגע של חיים הוא בעל משמעות אלוקית ונושא עמו שליחות מיוחדת שאין לאדם רשות לוותר עליה. | בתורת החסידות מודגש כי עצם החיים הגשמיים הם בעלי ערך אלוקי, משום שדווקא בעולם הזה מתממשת תכלית הבריאה – עשיית [[דירה בתחתונים]]. בהתאם לכך, כל רגע של חיים הוא בעל משמעות אלוקית ונושא עמו שליחות מיוחדת שאין לאדם רשות לוותר עליה. | ||
== יסוד קדושת החיים == | == יסוד קדושת החיים == | ||
התורה מדגישה את ערך החיים ואת החובה לשומרם. בין הפסוקים המרכזיים | התורה מדגישה את ערך החיים ואת החובה לשומרם. בין הפסוקים המרכזיים בהם ניתן לראות את הביטוי לערך יסודי זה: {{ציטוטון|רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד}}{{הערה|דברים ד', ט'.}}, {{ציטוטון|וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם}}{{הערה|דברים ד', ט"ו.}}, {{ציטוטון|וָחַי בָּהֶם}}{{הערה|ויקרא י"ח, ה'.}}. | ||
[[חז"ל]] קבעו כי ערך החיים גדול עד כדי כך ש[[פיקוח נפש]] דוחה כמעט את כל מצוות התורה. | [[חז"ל]] קבעו כי ערך החיים גדול עד כדי כך ש[[פיקוח נפש]] דוחה כמעט את כל מצוות התורה. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הרמב"ם כותב כי אדם חייב להרחיק עצמו מסכנות ולשמור על גופו, וכי מי שמסכן את עצמו עובר על מצוות התורה{{הערה|רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י"א.}}. | הרמב"ם כותב כי אדם חייב להרחיק עצמו מסכנות ולשמור על גופו, וכי מי שמסכן את עצמו עובר על מצוות התורה{{הערה|רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י"א.}}. | ||
חכמי ישראל ביקשו להוקיע את מעשהו של המאבד עצמו לדעת ולכן קבעו כי במתאבד מדעת אין נוהגים דיני אבלות - לא מספידים אותו ולא מתאבלים עליו, ואף קוברים אותו מחוץ לגדר, ואין יושבים עליו שבעה. אך ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|יורה דעה סימן שמ"ה.}} בנוגע למעמדו ההלכתי של מי שפגע בעצמו כי ברוב המקרים אין מניחים שעשה זאת בדעת צלולה אלא מתוך מצוקה או בלבול הדעת, ועל יסוד הלכה זו בימינו בדרך כלל אין מקיימים כלל את הדינים של המאבד עצמו לדעת ומקובל לתת למושג מאבד עצמו לדעת פרשנות מצמצמת וללמד על המתאבד זכות{{הערה| | חכמי ישראל ביקשו להוקיע את מעשהו של המאבד עצמו לדעת ולכן קבעו כי במתאבד מדעת אין נוהגים דיני אבלות - לא מספידים אותו ולא מתאבלים עליו, ואף קוברים אותו מחוץ לגדר, ואין יושבים עליו שבעה. אך ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|יורה דעה סימן שמ"ה.}} בנוגע למעמדו ההלכתי של מי שפגע בעצמו כי ברוב המקרים אין מניחים שעשה זאת בדעת צלולה אלא מתוך מצוקה או בלבול הדעת, ועל יסוד הלכה זו בימינו בדרך כלל אין מקיימים כלל את הדינים של המאבד עצמו לדעת ומקובל לתת למושג מאבד עצמו לדעת פרשנות מצמצמת וללמד על המתאבד זכות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/11200010212 הרבי ביאר זאת בשיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח].}}, היכן שניתן, ולהניח כי לקה בנפשו, או שהספיק לחזור בו מכוונתו למות בזמן שחלף מביצוע פעולת ההתאבדות ועד למוות{{הערה|משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק א', הלכה י"א; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שמ"ה, סעיף א'.}}. | ||
בחז"ל לומדים את המאבד עצמו לדעת מדברי הפסוקים ”וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ”{{הערה|בראשית ט', ה'.}} ומיחסים לו משמעות של איסור על אדם לשפוך את דמו שלו{{הערה|בראשית רבה פרשה ל"ד, ה'.}}, ומהלשון ב[[עשרת הדיברות]] 'לא תרצח'{{הערה| פסיקתא רבתי כ"ד: "דיבורא שתיתאי: לא תרצח, לא תתרצח".}}. | בחז"ל לומדים את המאבד עצמו לדעת מדברי הפסוקים ”וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ”{{הערה|בראשית ט', ה'.}} ומיחסים לו משמעות של איסור על אדם לשפוך את דמו שלו{{הערה|בראשית רבה פרשה ל"ד, ה'.}}, ומהלשון ב[[עשרת הדיברות]] 'לא תרצח'{{הערה| פסיקתא רבתי כ"ד: "דיבורא שתיתאי: לא תרצח, לא תתרצח".}}. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
* [[דירה בתחתונים]] | * [[דירה בתחתונים]] | ||
* [[ירידת הנשמה לעולם]] | * [[ירידת הנשמה לעולם]] | ||
* [[הפלה]] | |||
* [[מוות]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 62: | שורה 64: | ||
*שרגא קרומבי, '''[https://chabad.info/blogs/1263562/ אובדנות אינה גזירת גורל]''' {{אינפו}} | *שרגא קרומבי, '''[https://chabad.info/blogs/1263562/ אובדנות אינה גזירת גורל]''' {{אינפו}} | ||
*מנחם ברוד, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6165&CategoryID=1319 מסר ברור על קדושת החיים]''', בעיתון שיחת השבוע | *מנחם ברוד, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6165&CategoryID=1319 מסר ברור על קדושת החיים]''', בעיתון שיחת השבוע | ||
*'''[https://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=222&CategoryID=249 מוסר וערכים: המתת חסד]''', באתר צעירי חב"ד | |||
*שניאור אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/83209 דעת ההלכה בנושא המתת חסד]''' {{COL}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שלום מגידמן, דובי ברוד, '''התרופה לייאוש''', שבועון כפר חב"ד גליון 2150 עמוד 26 ואילך | *מכתבי הרבי לצעיר שרצה ליטול את חייו: [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5019362/jewish/page.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקס], [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5019367/jewish/page.htm ד'תתקסד], [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5019442/jewish/page.htm ה'לח] | ||
*דובי ברוד, '''על הטרגדיה, קדושת החיים, והנפש שכואבת לה אי שם''', אתר כיכר השבת, י"א חשון ה'תשפ"ה | *שלום מגידמן, דובי ברוד, '''[https://drive.google.com/file/d/17-btMGOzRut0Z4dErPZdhbZ--PnLYbrR/view?usp=sharing התרופה לייאוש]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2150 עמוד 26 ואילך | ||
*דובי ברוד, '''[https://docs.google.com/document/d/1pdS-iI8Yfimn7ZhrqycMeDZrZzR0newX8djgozZ-s1A/edit?usp=sharing על הטרגדיה, קדושת החיים, והנפש שכואבת לה אי שם]''', אתר כיכר השבת, י"א חשון ה'תשפ"ה | |||
*דובי ברוד, '''[https://docs.google.com/document/d/1fqY7EHjs6uEBD50VWwSy6VR8LntzWELukJ23zDAf-i8/edit?usp=sharing אובדנות - מחוץ לשיח]''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בריאות]] | [[קטגוריה:בריאות]] | ||
[[קטגוריה:האדם וגופו]] | |||