![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הירשל ציג – הבדלי גרסאות
קו מפריד בטווח מספרים |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small> | הצדיק ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small>החלבן) או '''הירשל ציג''' (<small>=</small>עז); ה'ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] עמ' 96 כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש כבן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה צדיק נסתר בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]]. | ||
== אודותיו == | == אודותיו == | ||
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בבראדי. | נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בבראדי. | ||
נשא את הצדקנית רחל לאה | נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף<ref>קולף עורות.</ref> ופייגא דוואשא. | ||
לאחר פטירתה באה אליו | לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח<ref>עשר שנים קודם ביאת הבעש"ט לבראדי.</ref> - באה אליו ב[[חלום]] ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה ב[[צדקה]] והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה. | ||
בעקבות החלום קנה ארבעה [[עז]]ים ואת [[חלב]]ם היה נושא לחולים וליולדות לרפאותם ולחזקם. | בעקבות החלום קנה ארבעה [[עז]]ים ואת [[חלב]]ם היה נושא לחולים וליולדות לרפאותם ולחזקם. | ||
אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"<ref name=":0"><small>=</small> תשא משאך לבריאות.</ref>. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד" | אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"<ref name=":0"><small>=</small> תשא משאך לבריאות.</ref>. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"<ref><small>=</small> תהיו בריאים.</ref>. | ||
בערך בשנת | בערך בשנת תע"ח<ref>כשהיה הבעש"ט בן עשרים.</ref> פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם. | ||
על פי הוראה מן השמים עזב את בראדי והתיישב ב[[אניפולי]], ובתפלותיו | בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בבראדי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה ב[[תורה]] ב[[קדושה]] וב[[חסידות]]. | ||
לאחר כחמש שנים על פי הוראה מן השמים עזב את בראדי והתיישב ב[[אניפולי]], ובתפלותיו וב[[סגולות|סגולותיו]] ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלש שנים. | |||
נפטר כבן מאה שנה ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]] בעיר אסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד. | נפטר כבן מאה שנה ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]] בעיר אסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד. | ||
גרסה אחרונה מ־21:47, 6 במרץ 2026
הצדיק ר' צבי (כונה הירשל דער מילכיקער (=החלבן) או הירשל ציג (=עז); ה'ת"כ בערך[1] - אלול תקכ"א) היה צדיק נסתר בזמן הבעש"ט.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה שמש באחד הבתי כנסיות בבראדי.
נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף[2] ופייגא דוואשא.
לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח[3] - באה אליו בחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה בצדקה והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.
בעקבות החלום קנה ארבעה עזים ואת חלבם היה נושא לחולים וליולדות לרפאותם ולחזקם.
אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"[4]. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"[5].
בערך בשנת תע"ח[6] פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת הצדיקים הנסתרים שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.
בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בבראדי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה בתורה בקדושה ובחסידות.
לאחר כחמש שנים על פי הוראה מן השמים עזב את בראדי והתיישב באניפולי, ובתפלותיו ובסגולותיו ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלש שנים.
נפטר כבן מאה שנה בחודש אלול תקכ"א בעיר אסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' עוזיאל
- בנו, ר' גדלי'
למדו בישיבות בבראדי והתפרנסו אצל קרובי אמם.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר המאמרים תש"ט עמ' 94–97.