אברהם אליהו אשרוב – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־04:17, 3 במרץ 2026

הרב אברהם אליהו אשרוב^[1] (כונה בשם ר' אברהם אלי' סוראזער או דער דריבינער רב, תרמ"ט - בערך שנת תש"א) היה בוגר ישיבות תומכי תמימים שכיהן כרב בדריבין, וממנהלי אגודת אחות תמימים בריגא.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ברוסיה בעיירה סוראז' שבמחוז צ'רניגוב בשנת תרמ"ט. בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ובשנת תרע"ב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לחברון, כאחד מהתלמידים המייסדים של ישיבת תורת אמת.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מהארץ לרוסיה בשנת תרע"ד, כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו התמנה לרבה של דריבין, שבפלך מוהילוב, כעבור זמן קצר התפטר מן הרבנות כשלא הסכים להתפשר עם הקהל בנושא של שמירת הדת. בשנת תר"צ עבר מרוסיה לריגא שבלטביה, שם כיהן כשוחט ובודק^[2], ועסק בהפצת תורת החסידות על פי הוראות מפורטות שקיבל מאדמו"ר הריי"צ.

בתחילת שנת תרצ"א מינה אותו אדמו"ר הריי"ץ כאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים בוורשה^[3]. אמנם כנראה תוכנית זו לא יצאה לפועל^[4].

בשנת תרח"צ מונה כאחד מ'שלשת הרועים' ועסק כמשפיע ומנהל באיגוד אחות תמימים. לאחר שפרצה השואה סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארצות הברית, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים^[5].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, מענדל
בנו, שלום דובער
בנו, שמעון

למדו כולם בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.

בתו, אסתר אשת ר' שרגא יצחק פינקוביץ^[6].

הערות שוליים

^ באידיש אשעראוו
^ בעידודו ובהשפעתו של אדמו"ר הריי"צ, ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תשלד. וראה שם אגרת ו'ס"ה (חט"ז עמ' שלז).
^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת תצח.
^ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא עמ' קלא.
^ ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.
^ ראו כאן.

[1] באידיש אשעראוו

[2] בעידודו ובהשפעתו של אדמו"ר הריי"צ, ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תשלד. וראה שם אגרת ו'ס"ה (חט"ז עמ' שלז).

[3] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת תצח.

[4] תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא עמ' קלא.

[5] ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.

[6] ראו כאן.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מהארץ לרוסיה בשנת [[תרע"ד]], כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו התמנה לרבה של [[דריבין]], שבפלך [[מוהילוב]], כעבור זמן קצר התפטר מן הרבנות כשלא הסכים להתפשר עם הקהל בנושא של שמירת הדת. בשנת [[תר"צ]] עבר מרוסיה ל[[ריגא]] שב[[לטביה]], שם כיהן כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=בעידודו ובהשפעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_168.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תשלד]. וראה שם אגרת ו'ס"ה (חט"ז עמ' שלז).}}, ועסק בהפצת [[תורת החסידות]] על פי הוראות מפורטות שקיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]].
-בתחילת שנת [[תרצ"א]] מינה אותו אדמו"ר הריי"ץ כאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים בוורשה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ב אגרת תצח.}}. אמנם כנראה תוכנית זו לא יצאה לפועל<ref>[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' קלא.</ref>.
+בתחילת שנת [[תרצ"א]] מינה אותו אדמו"ר הריי"ץ כאחד מ[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[ישיבת תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים בוורשה]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ב אגרת תצח.}}. אמנם כנראה תוכנית זו לא יצאה לפועל<ref>[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' קלא.</ref>.
 בשנת [[תרח"צ]] מונה כאחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' ועסק כ[[משפיע]] ומנהל באיגוד [[אחות תמימים]]. לאחר שפרצה ה[[שואה]] סודרה לו בשנת [[תש"א]] ויזה ל[[ארצות הברית]], אך לא זכה לצאת את גבולות [[לטביה]] ונרצח בידי הנאצים{{הערה|ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.}}.