![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישעיה חנוך ברכהן – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
למד ב[[ישיבה]] ב[[ריגה]] ובברנוביץ', [[פולין]], שם קיבל תורה מפי הרב [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]]<ref>"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 224.</ref>. | למד ב[[ישיבה]] ב[[ריגה]] ובברנוביץ', [[פולין]], שם קיבל תורה מפי הרב [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]]<ref>"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 224.</ref>. | ||
ב[[ז' בשבט|ז' שבט]] [[תרצ"ה]] מונה לרבה של העיירה דנקרא | ב[[ז' בשבט|ז' שבט]] [[תרצ"ה]]<ref>01/11/1935</ref> מונה לרבה של העיירה דנקרא<ref>גם גלזמנקא או גוסטיני.</ref>. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוטשובי]], ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] נוסף לה השם "תומכי תמימים"<ref>"[[התמים (בית משיח)|התמים]]" גליון מ"ג עמ' 70.</ref>. | בשנת [[תרצ"ו]] יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוטשובי]], ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] נוסף לה השם "תומכי תמימים"<ref>"[[התמים (בית משיח)|התמים]]" [https://drive.google.com/file/d/1RMMd-6mWRs9M1MpCeNEBtsL2KuiUVNWl/view גליון מ"ג] עמ' 70.</ref>. | ||
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה הרב [[הלל הורביץ]]. | בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה הרב [[הלל הורביץ]]. | ||
גרסה אחרונה מ־08:39, 25 בפברואר 2026
הרב ישעיהו חנוך הכהן ברכהן (ברקמן) (תרע"ד - כסלו תש"ב) היה מחסידי אדמו"ר הריי"צ, רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי השואה על קידוש השם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ד בליוואני (ליוונהוף) שבלטביה, לר' אלכסנדר זוסמן הכהן ומרת תמרא ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; אבי אביו היה הרב ישעיה ברכהן מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ואבי אמו היה הרב ראובן דוב קובלנץ, מחסידי אדמו"ר המהר"ש.
למד בישיבה בריגה ובברנוביץ', פולין, שם קיבל תורה מפי הרב אלחנן וסרמן[1].
בז' שבט תרצ"ה[2] מונה לרבה של העיירה דנקרא[3].
בשנת תרצ"ו יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת הגאון הרוגוטשובי, ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת אדמו"ר הריי"ץ נוסף לה השם "תומכי תמימים"[4].
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה הרב הלל הורביץ.
בט"ו אלול תרח"צ[5] נשא את מחלה בתו של הרב רפאל כהן.
בערך בשנת ת"ש יסד ישיבה קטנה בליווני.
בחודש תשרי תש"א עברה ישיבת תומכי תמימים דנקרא והסניף בליווני לריגה[6].
בחודש חשוון באותה שנה עבר גם הוא לריגה.
נרצח על קידוש השם יחד עם אשתו ובנו בריגה בחודש כסלו, תש"ב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב שלום אורי נתן נטע ברכהן
- בנו, מאיר יהודה[7] הי"ד