![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישעיה חנוך ברכהן – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין עוד הרבה מה לכתוב עליו |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (47 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Barkan, Yeshaya Chanoich.jpg|ממוזער|ר' ישעיה חנוך ברכהן | [[קובץ:Barkan, Yeshaya Chanoich.jpg|ממוזער|ר' ישעיה חנוך ברכהן]] | ||
הרב '''ישעיהו חנוך הכהן ברכהן''' ( | הרב '''ישעיהו חנוך הכהן ברכהן''' ('''ברקמן''') ([[תרע"ד]] - [[כסלו]] [[תש"ב]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]], רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי [[השואה]] על [[קידוש השם]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"ד]] בליוואני (ליוונהוף) שב[[לטביה]], לר' אלכסנדר זוסמן הכהן ומרת תמרא ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; אבי אביו היה הרב ישעיה ברכהן מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]], ואבי אמו היה הרב ראובן דוב קובלנץ, מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]]. | |||
למד ב[[ישיבה]] ב[[ריגה]] | למד ב[[ישיבה]] ב[[ריגה]] ובברנוביץ', [[פולין]], שם קיבל תורה מפי הרב [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]]<ref>"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 224.</ref>. | ||
ב[[ז' בשבט|ז' שבט]] [[תרצ"ה]]<ref>01/11/1935</ref> מונה לרבה של העיירה דנקרא<ref>גם גלזמנקא או גוסטיני.</ref>. | |||
בשנת [[תרצ"ו]] יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוטשובי]], ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] נוסף לה השם "תומכי תמימים"<ref>"[[התמים (בית משיח)|התמים]]" [https://drive.google.com/file/d/1RMMd-6mWRs9M1MpCeNEBtsL2KuiUVNWl/view גליון מ"ג] עמ' 70.</ref>. | |||
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה הרב [[הלל הורביץ]]. | |||
ב[[ט"ו באלול|ט"ו אלול]] [[תרח"צ]]<ref>ראה "לטביא ורבניה" עמ' 38-39.</ref> נשא את מחלה בתו של הרב [[רפאל כהן]]. | |||
בערך בשנת [[ת"ש]] יסד ישיבה קטנה בליווני. | |||
ב[[תשרי|חודש תשרי]] [[תש"א]] עברה ישיבת [[תומכי תמימים גוסטיני|תומכי תמימים דנקרא]] והסניף בליווני ל[[ריגה]]<ref>[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' רנה.</ref>. | |||
ב[[חשוון|חודש חשוון]] באותה שנה עבר גם הוא לריגה. | |||
נרצח על קידוש השם יחד עם אשתו ובנו בריגה ב[[כסלו|חודש כסלו]], [[תש"ב]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו הרב [[שלום אורי נתן נטע ברכהן]] | *אחיו, הרב [[שלום אורי נתן נטע ברכהן]] | ||
*בנו, מאיר יהודה הי"ד | *בנו, מאיר יהודה<ref>נולד ב[[חשוון]] [[תש"א]].</ref> [[ה' יקום דמו|הי"ד]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ברכהן, ישעיה חנוך}} | {{מיון רגיל:ברכהן, ישעיה חנוך}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ברכהן]] | [[קטגוריה:משפחת ברכהן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:39, 25 בפברואר 2026
הרב ישעיהו חנוך הכהן ברכהן (ברקמן) (תרע"ד - כסלו תש"ב) היה מחסידי אדמו"ר הריי"צ, רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי השואה על קידוש השם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ד בליוואני (ליוונהוף) שבלטביה, לר' אלכסנדר זוסמן הכהן ומרת תמרא ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; אבי אביו היה הרב ישעיה ברכהן מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ואבי אמו היה הרב ראובן דוב קובלנץ, מחסידי אדמו"ר המהר"ש.
למד בישיבה בריגה ובברנוביץ', פולין, שם קיבל תורה מפי הרב אלחנן וסרמן[1].
בז' שבט תרצ"ה[2] מונה לרבה של העיירה דנקרא[3].
בשנת תרצ"ו יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת הגאון הרוגוטשובי, ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת אדמו"ר הריי"ץ נוסף לה השם "תומכי תמימים"[4].
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה הרב הלל הורביץ.
בט"ו אלול תרח"צ[5] נשא את מחלה בתו של הרב רפאל כהן.
בערך בשנת ת"ש יסד ישיבה קטנה בליווני.
בחודש תשרי תש"א עברה ישיבת תומכי תמימים דנקרא והסניף בליווני לריגה[6].
בחודש חשוון באותה שנה עבר גם הוא לריגה.
נרצח על קידוש השם יחד עם אשתו ובנו בריגה בחודש כסלו, תש"ב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב שלום אורי נתן נטע ברכהן
- בנו, מאיר יהודה[7] הי"ד