יחודא תתאה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ערך מובחר}}
 '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב"ה עצמו. הכול הוא אלוקות.
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 זהו הנאמר "אני הויה לא שניתי" אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!
-והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב"ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש"ט בראי חז"ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.
+והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב"ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|[[תורת הבעש"ט בראי חז"ל]] חלק א' עמוד 154 ואילך}}.
 יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.
-במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר"ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא קודש הקודשים, היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.
+במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר"ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.
 עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם "יש" ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח"ו לאחדות ה', מכמה טעמים:
-'''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב.
+'''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה"מקור" להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.
+'''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.
+ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום,  אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא "למטה עד אין תכלית" - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא"ס הוא "למעלה עד אין קץ" - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב"ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.
+== מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==
+עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ"כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:
+'''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה "יש" ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס"ט]] עמוד יח}}.
+'''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.
+''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא"כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} "כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית"), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל"ה]] עמוד 310}}.
+'''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא"כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל"יש", הרי כאשר אח"כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ"ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.
+'''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.
+ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.
+'''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.
+משא"כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב"יש" - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע"י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי"ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.
+'''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה"יש" של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח"ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ"צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ"צ כד, א.}}.
 == יחוד [[ז"א]] ו[[נוקבא]] ==
+{{ערך מורחב|ערך=[[יחוד זו"ן]]}}
 יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז"א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.
 יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].
-מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח"ו.
+מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמא דאתגליא|עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח"ו.
 == משמעותו בעבודה ==
 יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.
-כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח"ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.
+כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח"ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול יש האמיתי, אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.
 עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל"ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.
 == משמעותו בשמות ==
+{{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}
 עניינו של הפסוק [[בשכמל"ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ"י|שם אדנות]] ב"ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה.
 לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ"י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.
+==לעומת [[יחודא עילאה]]==
+{{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}
+=== סובב וממלא ===
+השורש של שתי הבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה בבחינות שלמעלה, הוא שתי הבחינות של [[סובב]] ו[[ממלא]]: בחינת הסובב הוא השורש של יחודא עילאה ובחינת הממלא הוא השורש של יחודא תתאה{{הערה|ספר המאמרים [[תרס"ד]] עמוד קנג.}}.
+=== הוי' ואלקים ===
+שתי הבחינות של יחודא עילאה ובחינת יחודא תתאה בענין השמות הם שם הוי' ושם אלוקים. יחודא עילאה - שם הוי', יחודא תתאה - שם אלוקים{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] כג, ד.}}.
+===בדרגות האדם===
+בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו"ש|ראה [[לקוטי שיחות]] ח"ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.
+===בעבודת ה'===
+אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו"ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו"ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.
 == ראו גם ==
 * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]
 * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]
+* [[אחדות ה']]
+* [[הוי' הוא האלקים]]
+* [[אין עוד מלבדו]]
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 48: / שורה 93: @@
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
 [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
+[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:אחדות השם]]