|
|
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''ט"ו באב''' הוא יום [[חג]], עליו מובא ב[[גמרא]]<REF>[[תענית]] כו ע"ב.</REF>: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכ[[יום הכיפורים]]".
| | #הפניה [[ט"ו במנחם אב]] |
| | |
| ==הסיבות לשמחה==
| |
| ב[[גמרא]]<REF>[[בבא בתרא]] קכא ע"א.</REF> מובאים כמה סיבות למה שמחים ביום זה:
| |
| | |
| א. "יום שהותרו שבטים לבא זה בזה".
| |
| | |
| ב. "יום שהותר שבט בנימן לבא בקהל".
| |
| | |
| ג. "יום שביטל בו הושע בן אלה פרדסאות שהושיב ירבעם על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל".
| |
| | |
| ד. "יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה".
| |
| | |
| ה. "יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה". ("ואותו יום שפסקו היו שמחים לפי שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה כזאת<REF>[[רש"י]] שם.</REF>")
| |
| | |
| בהמשך ה[[גמרא]] שם<REF>[[בבא בתרא]] שם ע"ב.</REF> מובא כי מיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.</REF>
| |
| | |
| ==ט"ו באב ע"פ חסידות==
| |
| ב[[חסידות]] מבואר<REF>ספר המאמרים מלוקט ח"ד עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.</REF> שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.
| |
| | |
| ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של [[הקב"ה]], שבשעה שמלכותו של [[הקב"ה]] בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא ב[[ישראל]] ולכן מידת ה[[מלכות]] נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל.
| |
| | |
| והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב"ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שבתשעה באב היה העלם מלכותו של [[הקב"ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו<REF>[[גיטין]] נו ע"ב.</REF>, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב"ה]] ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב"ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
| |