דובער רבינוביץ' – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־23:42, 5 בפברואר 2026

הרב דובער רבינוביץ' היה רב חב"די של הערים פאליטשאן בארלאד ויאסי שבבסרביה - רומניה^[1].

תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאביו, החסיד ר' יצחק משה מיאסי, היו ילדים אך כולם נפטרו בצעירותם, הוא ביקש ברכה מאדמו"ר הזקן שאמר לו, שיקרא לבנו על שם המגיד ממעזריטש, ואכן נולד לו ר' דובער שהאריך ימים^[2].

היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.

בין השנים תר"ל - תרל"ד כיהן כרב בעיר פאליטשען בארלאד, בגלל מחלוקת שהיתה בין כמה רבנים, ולאחר שגם בואו יצר מחלוקת בין תומכיו לבין תומכי רב אחר שהיה בעיר, הוצרך לעזוב את העיר. לאחר מכן במשך 28 שנים (תרמ"ו - תרע"ד) הי' רבה של עיר מולדתו - יאסי. במשך השנים נלחם כנגד כמה רפורמות שרצו להכניס ביהדות, והוציא חוברת בשם "נוקמת. נקם ברית", שבגללה הסיבו לו מתנגדיו סבל רב.

לא ידועים על קשרים בינו לאדמו"ר המהר"ש^[3] ואדמו"ר הרש"ב^[4].

נפטר בג' שבט תרע"ד.

פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף תרס"ז במהלך מסע ווירצבורג, היה צריך אדמו"ר הריי"צ לנסוע לבוקרסט, לענינים פרטיים. אדמו"ר הרש"ב המליץ לו לעבור דרך יאס, אולי יקבל משהו (-סיפורים, כתי"ק של אדמו"ר האמצעי, וכדומה) אצל ר' בער'ל.

ר' בער'ל סיפר לו את סיפור לידתו, וכן סיפר לו, שלמרות שביאס בתקנ"ט הי' רק מנין חסידים, הנה כשהגיעה (בחנוכה) הדיעה על שחרורו של אדמו"ר הזקן ממאסרו - עשו קולע כל בני העיר^[5]. הרבי למד הוראה מהסיפור שאין לחסיד להיות קטן בעיניו, ועליו לדעת שיכול להשפיע על כל סביבתו.

הערות שוליים

^ מצבתו, בכלל על תולדותיו כתב הרב ישראל ברדה בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.
^ לפי נוסח מצבתו שנפטר בגיל שמונים, נולד בשנת תקצ"ד, אך הרבי בשיחת כ' כסלו תשי"ז (על פי תמליל סרט ההקלטה - "שיחות קודש", עמ' קמ"ב8) אמר שמכך שנקרא דובער מוכח שנולד לפני הולדת אדמו"ר האמצעי - תקל"ד, ואם כן יוצא שחי 140 שנים(!) (שהרי נולד אחרי פטירת המגיד ממעזריטש שנפטר בשנת תקל"ג - בהנחה של השיחה שמובאת ב"תורת מנחם" (חלק י"ח, עמ' 301), שינו את הדברים מהוויתם וכתבו שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי על פי שיחת אדמו"ר הריי"צ דלקמן), אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 226 [221]) שסיפר את הסיפור אמר שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי, כי הוא הרי נקרא על שם המגיד, ולפי זה יוצא שנולד לפני תקפ"ח - שנת פטירת אדמו"ר האמצעי, וחי יותר מ-86 שנים. ראה גם בהערה לגבי תולדות החסיד רד"ב ברי"מ מיאס, בקובץ הערות התמימים 770, גיליון י' (תקפ"ד), וארא תשפ"ו.
^ על פי המסופר בבביטאון המרחב (חלק ג') [עמ' 52] משמע שגם לא היה חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).
^ לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא היה רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב שמואל קראוס "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון גליון תרסט.
^ ספר השיחות תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. שיחות קודש תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.

[1] מצבתו, בכלל על תולדותיו כתב הרב ישראל ברדה בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.

[2] לפי נוסח מצבתו שנפטר בגיל שמונים, נולד בשנת תקצ"ד, אך הרבי בשיחת כ' כסלו תשי"ז (על פי תמליל סרט ההקלטה - "שיחות קודש", עמ' קמ"ב8) אמר שמכך שנקרא דובער מוכח שנולד לפני הולדת אדמו"ר האמצעי - תקל"ד, ואם כן יוצא שחי 140 שנים(!) (שהרי נולד אחרי פטירת המגיד ממעזריטש שנפטר בשנת תקל"ג - בהנחה של השיחה שמובאת ב"תורת מנחם" (חלק י"ח, עמ' 301), שינו את הדברים מהוויתם וכתבו שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי על פי שיחת אדמו"ר הריי"צ דלקמן), אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 226 [221]) שסיפר את הסיפור אמר שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי, כי הוא הרי נקרא על שם המגיד, ולפי זה יוצא שנולד לפני תקפ"ח - שנת פטירת אדמו"ר האמצעי, וחי יותר מ-86 שנים. ראה גם בהערה לגבי תולדות החסיד רד"ב ברי"מ מיאס, בקובץ הערות התמימים 770, גיליון י' (תקפ"ד), וארא תשפ"ו.

[3] על פי המסופר בבביטאון המרחב (חלק ג') [עמ' 52] משמע שגם לא היה חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).

[4] לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא היה רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב שמואל קראוס "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון גליון תרסט.

[5] ספר השיחות תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. שיחות קודש תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''הרב דובער רבינוביץ'''' [או '''בן הרב'''; תקל"ג - ג' שבט תרע"ד] הי' חסיד חב"ד, רבם של הערים פאליטשאן בארלאד ו[[יאסי]] שבבסרבי' -רומני'<ref>מצבתו. ראה מרחב [<nowiki/>[[ישראל ברדה|ברדה]]] ג' ע' 51-54.</ref>. זכה לאריכות ימים מופלגת.
+הרב '''דובער רבינוביץ'''' היה רב חב"די של הערים פאליטשאן בארלאד ו[[יאסי]] שבבסרביה - [[רומניה]]{{הערה|מצבתו, בכלל על תולדותיו כתב הרב [[ישראל ברדה]] בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.}}.
-===לידתו===
-לאביו, החסיד הנודע ר' [[יצחק משה מיאסי|יצחק משה מיאסי,]] לא החזיקו הילדים. [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] פנה אליו ואמר לו, שיקרא לבנו ע"ש הרבי -הרב [[המגיד ממזריטש|המגיד ממעזריטש]]. כך הי', והבן החזיק - 140 [!!!]<ref>ר' דובער נולד עוד לפני שאדמו"ר הזקן קיבל על עצמו את הנשיאות, ונפטר כאשר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הי' בן 12!</ref> שנה.
+== תולדותיו ==
+לאביו, החסיד  ר' [[יצחק משה מיאסי|יצחק משה מיאסי]], היו ילדים אך כולם נפטרו בצעירותם, הוא ביקש ברכה מ[[אדמו"ר הזקן]] שאמר לו, שיקרא לבנו על שם [[המגיד ממזריטש|המגיד ממעזריטש]], ואכן נולד לו ר' דובער שהאריך ימים{{הערה|לפי נוסח מצבתו שנפטר בגיל שמונים, נולד בשנת [[תקצ"ד]], אך הרבי בשיחת [[כ' כסלו]] [[תשי"ז]] (על פי תמליל סרט ההקלטה - "שיחות קודש", עמ' קמ"ב8) אמר שמכך שנקרא דובער מוכח שנולד לפני הולדת [[אדמו"ר האמצעי]] - [[תקל"ד]], ואם כן יוצא שחי 140 שנים(!) (שהרי נולד אחרי פטירת המגיד ממעזריטש שנפטר בשנת תקל"ג - בהנחה של השיחה שמובאת ב"תורת מנחם" (חלק י"ח, עמ' 301), שינו את הדברים מהוויתם וכתבו שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי על פי שיחת אדמו"ר הריי"צ דלקמן), [[אדמו"ר הריי"צ]] (ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 226 [221]) שסיפר את הסיפור אמר שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], כי הוא הרי נקרא על שם המגיד, ולפי זה יוצא שנולד לפני [[תקפ"ח]] - שנת פטירת אדמו"ר האמצעי, וחי יותר מ-86 שנים. ראה גם בהערה [https://drive.google.com/file/d/1AsJdATudPamyaEDXZgbNmE8jV19iOOfU/view לגבי תולדות החסיד רד"ב ברי"מ מיאס], בקובץ הערות התמימים 770, גיליון י' (תקפ"ד), [[וארא]] [[תשפ"ו]].}}.
+היה מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].
+בין השנים [[תר"ל]] - [[תרל"ד]] כיהן כרב בעיר פאליטשען בארלאד, בגלל מחלוקת שהיתה בין כמה רבנים, ולאחר שגם בואו יצר מחלוקת בין תומכיו לבין תומכי רב אחר שהיה בעיר, הוצרך לעזוב את העיר. לאחר מכן במשך 28 שנים ([[תרמ"ו]] - [[תרע"ד]]) הי' רבה של עיר מולדתו - יאסי. במשך השנים נלחם כנגד כמה רפורמות שרצו להכניס ביהדות, והוציא חוברת בשם "נוקמת. נקם ברית", שבגללה הסיבו לו מתנגדיו סבל רב.
+לא ידועים על קשרים בינו לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|על פי המסופר בבביטאון המרחב (חלק ג') [עמ' 52] משמע שגם לא היה חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).}} ואדמו"ר הרש"ב{{הערה|לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא היה רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב [[שמואל קראוס]] "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ [[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון|הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון]] גליון [https://drive.google.com/file/d/1oqW2eWKEPoNbtvruPLHugRvuJAlNudyT/view?usp=drive_link תרסט].}}.
+נפטר ב[[ג' שבט]] [[תרע"ד]].
-שימש את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].
 ===פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ===
-בשנת תרס"ז במהלך מסע ווירצבורג, הי' צריך [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע לבוקארעסט, לענינים פרטיים. [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] המליץ לו לעבור דרך יאס, אולי יקבל משהו [-סיפורים, כתי"ק של [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]], וכדומה] אצל ר' בער'ל.
+בחורף תרס"ז במהלך [[מסע ווירצבורג]], היה צריך [[אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע לבוקרסט, לענינים פרטיים. [[אדמו"ר הרש"ב]] המליץ לו לעבור דרך יאס, אולי יקבל משהו (-סיפורים, כתי"ק של [[אדמו"ר האמצעי]], וכדומה) אצל ר' בער'ל.
+ר' בער'ל סיפר לו את סיפור לידתו, וכן סיפר לו, שלמרות שביאס בתקנ"ט הי' רק מנין חסידים, הנה כשהגיעה (בחנוכה) הדיעה על שחרורו של אדמו"ר הזקן מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו]] - עשו [[קולע]] כל בני העיר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. [[שיחות קודש]] תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.}}. [[הרבי]] למד הוראה מהסיפור שאין לחסיד להיות קטן בעיניו, ועליו לדעת שיכול להשפיע על כל סביבתו.
-ר' בער'ל סיפר לו את סיפור לידתו, וכן סיפר לו, שלמרות שביאס בתקנ"ט הי' רק מנין חסידים, הנה כשהגיעה [בזאת חנוכה] הדיעה על שחרורו של אדמו"ר הזקן ממאסרו - עשו קולע כל בני העיר<ref>סה"ש תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. שיחו"ק תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.</ref>. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] למד הוראה מהסיפור שאין לחסיד להיות קטן בעיניו, ועליו לדעת שיכול להשפיע על כל סביבתו.
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:רבינוביץ', דובער}}
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]]
+[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]