איסור הבמות – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|}}
{{לשכתב|}}
'''איסור הבמות''' הינו איסור אשר אוסר להקריב קרבן במזבח<ref>הרחבה לגדר מזבח ראה בערך [[מזבח]].</ref> מחוץ לשטח [[בית המקדש]] בבמה פרטית.
'''איסור הבמות''' הינו איסור אשר אוסר להקריב קרבן במזבח<ref>הרחבה לגדר מזבח ראה בערך [[מזבח העולה|מזבח]].</ref> מחוץ לשטח [[בית המקדש]] בבמה פרטית.


האיסור חל לאחר שהוקם [[בית המקדש]] הקבוע - בירושלים, לפני כן היה איסור זה מותר.
האיסור חל לאחר שהוקם [[בית המקדש]] הקבוע - בירושלים, לפני כן היה איסור זה מותר.


=== האיסור מהתורה ===
=== האיסור מהתורה ===
האיסור נכתב בחומש [[דברים]] פרק י"ב פסוקים ה'-ו':<blockquote>"רַק אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרֹשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם...".</blockquote>
 
האיסור נכתב בחומש [[דברים]] פרק י"ב פסוקים ה'-ו':
{{ציטוט|תוכן="רַק אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרֹשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם...".}}


=== שני הבמות ===
=== שני הבמות ===
שורה 24: שורה 26:


=== העניין על פי חסידות ===
=== העניין על פי חסידות ===
הרבי מקשר בין התפילה לתפילה כנגד המקדש לאיסור הבמות: שכמו שנאסרו הבמות ונאסר להקריב מחוץ למקדש, כך גם בימינו - אמנם אין מקדש - אך אין להקריב (להתפלל) אלא בבית המקדש (ובתפילה - לכיוון ירושלים ו[[בית המקדש]]):<blockquote>"קרבנות בגשמיות – הרי פשוט שקשורים עם מקום המשכן והמקדש, שהרי "משהוקם המשכן נאסרו הבמות" (להקריב בהם קרבנות), וכן לאח"ז מש"באו לירושלים" – נאסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר, מלבד בביהמ"ק.


ואפילו קרבנות ברוחניות – תפלה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא", שבה אי-אפשר לכוון כראוי מצד פיזור הנפש, וכיו"ב) מ"מ, הרי ביהמ"ק נקרא '''תמיד''' "וזה שער השמים", ששם הוא המקום שדרכו עוברות התפלות תמיד, ולכן צריך להתפלל כשפניו לארץ-ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ-ישראל גופא כשפניו לירושלים, ובירושלים גופא – למקום המקדש."
הרבי מקשר בין התפילה לתפילה כנגד המקדש לאיסור הבמות: שכמו שנאסרו הבמות ונאסר להקריב מחוץ למקדש, כך גם בימינו - אמנם אין מקדש - אך אין להקריב (להתפלל) אלא בבית המקדש (ובתפילה - לכיוון ירושלים ו[[בית המקדש]]):
{{ציטוט|תוכן="קרבנות בגשמיות הרי פשוט שקשורים עם מקום המשכן והמקדש, שהרי "משהוקם המשכן נאסרו הבמות" (להקריב בהם קרבנות), וכן לאח"ז מש"באו לירושלים" – נאסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר, מלבד בביהמ"ק.


'''(ש"פ שמיני, ה'תשכ"ב)'''</blockquote>
ואפילו קרבנות ברוחניות – תפלה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא", שבה אי-אפשר לכוון כראוי מצד פיזור הנפש, וכיו"ב) – מ"מ, הרי ביהמ"ק נקרא תמיד "וזה שער השמים", ששם הוא המקום שדרכו עוברות התפלות תמיד, ולכן צריך להתפלל כשפניו לארץ-ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ-ישראל גופא – כשפניו לירושלים, ובירושלים גופא – למקום המקדש."|מקור=ש"פ שמיני, ה'תשכ"ב}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==