איסור הבמות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לשכתב|}}
-'''איסור הבמות''' הינו איסור אשר אוסר להקריב קרבן במזבח<ref>הרחבה לגדר מזבח ראה בערך [[מזבח]].</ref> מחוץ לשטח [[בית המקדש]] בבמה פרטית.
+'''איסור הבמות''' הינו איסור אשר אוסר להקריב קרבן במזבח<ref>הרחבה לגדר מזבח ראה בערך [[מזבח העולה|מזבח]].</ref> מחוץ לשטח [[בית המקדש]] בבמה פרטית.
-האיסור חל לאחר שהוקם [[בית המקדש]] הקבוע - בירושלים. לפני כן היה איסור זה - מותר.
+האיסור חל לאחר שהוקם [[בית המקדש]] הקבוע - בירושלים, לפני כן היה איסור זה מותר.
 === האיסור מהתורה ===
-האיסור נכתב בחומש [[דברים]] פרק י"ב פסוקים ה'-ו':<blockquote>"רַק אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרֹשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם...".</blockquote>
+האיסור נכתב בחומש [[דברים]] פרק י"ב פסוקים ה'-ו':
+{{ציטוט|תוכן="רַק אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרֹשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם...".}}
 === שני הבמות ===
-שני סוגי הבמות הידועים הם:
+שני סוגי הבמות הידועים והאסורים הם:
-* '''במת יחיד''': במה שהוקמה באופן פרטי על ידי אדם יחיד, מחוץ לבית המקדש. הקרבה על במות אלו נאסרה לחלוטין לאחר הקמת המקדש.
+* '''במת יחיד''': במה שהוקמה באופן פרטי על ידי אדם יחיד, מחוץ לבית המקדש.
-* '''במת ציבור''': במה שהייתה מוכרת ושימשה את הקהל כולו, כמו הבמה שהייתה בשילה או בגבעון. גם במות אלו נאסרו לאחר בניין בית המקדש.
+* '''במת ציבור''': במה שהייתה מוכרת ושימשה את הקהל כולו, כמו הבמה שהייתה בשילה או בגבעון.
+שני במות אלו הינן אסורות מכיוון שהינן בנויות מחוץ ל[[בית המקדש]].
-=== ההפרה ===
+=== הפרת האיסור ===
-בזמן בית המקדש הראשון מובא שמפני ההרגל נמשכו ההקרבות מחוץ למקדש.
+בזמן בית המקדש הראשון מפני ההרגל (שהיה לפני בניית המקדש) - נמשכו ההקרבות מחוץ למקדש.
 רק בימי המלכים יחזקיהו וישעיהו לא הוקרבו קרבנות מחוץ לבמות.
-בנוסף: בכדי להראות לעם ישראל את גדולת ה' ואי צדקות האליל ה"בעלים" נערך 'קרב' ו[[אליהו הנביא]] הקריב מחוץ ל[[בית המקדש]].
+'''יוצא דופן'''{{ערך מורחב|ערך=[[אליהו ונביאי הבעל בכרמל]]}}
+בכדי להראות לעם ישראל את גדולת ה' וכזבות אליל ה"בעל" - נערך משא ומתן בין עם ישראל  (שאותם ייצג אליהו הנביא) מול נביאי ה"בעל".  במהלך משא ומתן זה [[אליהו הנביא]] הקריב קרבנות מחוץ ל[[בית המקדש]].
 === העניין על פי חסידות ===
-הרבי מקשר בין התפילה לתפילה כנגד המקדש לאיסור הבמות: שכמו שנאסרו הבמות ונאסר להקריב מחוץ למקדש, כך גם בימינו - אמנם אין מקדש - אך אין להקריב (להתפלל) אלא בבית המקדש (ובתפילה - לכיוון ירושלים ו[[בית המקדש]]):<blockquote>"קרבנות בגשמיות – הרי פשוט שקשורים עם מקום המשכן והמקדש, שהרי "משהוקם המשכן נאסרו הבמות" (להקריב בהם קרבנות), וכן לאח"ז מש"באו לירושלים" – נאסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר, מלבד בביהמ"ק.
-ואפילו קרבנות ברוחניות – תפלה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא", שבה אי-אפשר לכוון כראוי מצד פיזור הנפש, וכיו"ב) – מ"מ, הרי ביהמ"ק נקרא '''תמיד''' "וזה שער השמים", ששם הוא המקום שדרכו עוברות התפלות תמיד, ולכן צריך להתפלל כשפניו לארץ-ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ-ישראל גופא – כשפניו לירושלים, ובירושלים גופא – למקום המקדש."
+הרבי מקשר בין התפילה לתפילה כנגד המקדש לאיסור הבמות: שכמו שנאסרו הבמות ונאסר להקריב מחוץ למקדש, כך גם בימינו - אמנם אין מקדש - אך אין להקריב (להתפלל) אלא בבית המקדש (ובתפילה - לכיוון ירושלים ו[[בית המקדש]]):
+{{ציטוט|תוכן="קרבנות בגשמיות – הרי פשוט שקשורים עם מקום המשכן והמקדש, שהרי "משהוקם המשכן נאסרו הבמות" (להקריב בהם קרבנות), וכן לאח"ז מש"באו לירושלים" – נאסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר, מלבד בביהמ"ק.
+ואפילו קרבנות ברוחניות – תפלה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא", שבה אי-אפשר לכוון כראוי מצד פיזור הנפש, וכיו"ב) – מ"מ, הרי ביהמ"ק נקרא תמיד "וזה שער השמים", ששם הוא המקום שדרכו עוברות התפלות תמיד, ולכן צריך להתפלל כשפניו לארץ-ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ-ישראל גופא – כשפניו לירושלים, ובירושלים גופא – למקום המקדש."|מקור=ש"פ שמיני, ה'תשכ"ב}}
-'''(ש"פ שמיני, ה'תשכ"ב)'''</blockquote>
+== הערות שוליים ==