מידת העזות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא לפי רוב הדיעות בעלמא{{הערת שול…) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא לפי רוב הדיעות בעלמא{{ | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי [[יהודה בן תימא]] לפי רוב הדיעות בעלמא{{הערה|כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] | ||
'''מידת העזות''' היא מידה מגונה ביותר, וכמאמר: עז פנים לגיהנום. | '''מידת העזות''' היא מידה מגונה ביותר, וכמאמר: עז פנים לגיהנום. | ||
== מידת העזות בקדושה == | == מידת העזות בקדושה == | ||
מידה זו קיימת גם בקדושה, המילים הפותחות את | מידה זו קיימת גם בקדושה, המילים הפותחות את הטור ואת השו"ע הן: {{ציטוט|[[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''.}} | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]]{{ | [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן. | ||
ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, | ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם [[קשה עורף]] הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:12, 22 באוקטובר 2024
מידת העזות היא מידה מגונה ביותר, וכמאמר: עז פנים לגיהנום.
מידת העזות בקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מידה זו קיימת גם בקדושה, המילים הפותחות את הטור ואת השו"ע הן:
יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר.
אדמו"ר המהר"ש[2] מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.
ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.
הערות שוליים
- ↑ כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.
- ↑ תורת שמואל תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.