![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חיים יהודה גרינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חי גרינברג.jpg|ממוזער|הרב גרינברג נושא דברים במהלך חנוכת כיכר השלוחים בביתר עילית (תשפ"ג)]] | [[קובץ:חי גרינברג.jpg|ממוזער|הרב גרינברג נושא דברים במהלך חנוכת כיכר השלוחים בביתר עילית (תשפ"ג)]] | ||
הרב '''חיים יהודה גרינברג''' (יליד שנת [[תשכ"ח]]) הוא מנהל '[[מרכז חב"ד ביתר עילית|מרכז חב"ד- היכל מנחם ביתר עילית]]' בעיר. | הרב '''חיים יהודה גרינברג''' (יליד שנת [[תשכ"ח]]) הוא שליח הרבי ב[[ביתר עילית]], מנהל '[[מרכז חב"ד ביתר עילית|מרכז חב"ד- היכל מנחם ביתר עילית]]' בעיר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תשכ"ח]] ב[[בני ברק]] לרב [[משה גרינברג]]. | נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תשכ"ח]] ב[[בני ברק]] לרב [[משה גרינברג]]. | ||
בהיותו ילד בגיל 12 נסע עם אביו לרבי | בהיותו ילד בגיל 12 נסע עם אביו לרבי לקראת [[חודש החגים]] וזכה להיכנס ליחידות באחת התקופות האחרונות שהאורחים זכו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית ב[[חדרו של הרבי]], והרבי בירך אותו שיגדל ל[[חסיד]] [[ירא שמים]] ולמדן. | ||
לאחר היחידות זכה לקבל יחד עם אביו [[תניא]] בחתימת הרבי | לאחר היחידות זכה לקבל יחד עם אביו [[תניא]] בחתימת הרבי באמצעות המזכירים{{הערה|כפי הסדר באותן שנים. אך בשונה מרבים אחרים שקיבלו תניא לא חתום, כיון שהרבי לא חתם על כל הספרים, אביו התעקש להמתין עד שיגיעו ספרים חתומים והיה מהבודדים שזכו לקבל את התניא כשהוא חתום.}}. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], תומכי תמימים בכפר חב"ד, בחודש אלול תשמ"ו יצא ללימודים ב770 ושם הוסמך לרבנות, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], היה מהמתעסקים בהקמת הספריות לתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א | בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], תומכי תמימים בכפר חב"ד, בחודש אלול תשמ"ו יצא ללימודים ב770 ושם הוסמך לרבנות, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], היה מהמתעסקים בהקמת הספריות לתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א ב-770 וברחבי תבל , כמו כן הקים את אירגון המעשה הוא העיקר ששלח במוצ"ש את ההוראות של הרבי מההתוועדות לכל רחבי תבל, בשנים תש"נ -תשנ"ב ניהל את המשרד של היחידות לגבירים מטעם המזכירות של הרבי, מחנה ישראל דעוועלאפמענד פונד. | ||
ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שרה דינה בת הרב [[נתן וולף]] ועל שאלתו את הרבי האם להמשיך לנהל במזכירות את משרד מחנה ישראל או לצאת לשליחות בארץ הקודש אחרי החתונה שמתקיימת בארה"ק, וקיבל תשובה "קדימה להישאר בארה"ק" | ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שרה דינה בת הרב [[נתן וולף]] ועל שאלתו את הרבי האם להמשיך לנהל במזכירות את משרד מחנה ישראל או לצאת לשליחות בארץ הקודש אחרי החתונה שמתקיימת בארה"ק, וקיבל תשובה "קדימה להישאר בארה"ק" | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר חתונתו הקים בשליחות ובברכת הרבי את [[מרכז גוטניק]] ב[[ירושלים]] לעולים מחבר העמים, שהיה בה ישיבה, כולל, מרכז להפצת יהדות וסיוע גשמי, ואירגן את החגיגה השנתית של [[בר מצווה]] ל1000 ילדים עולים מחבר העמים ברחבת הכותל לכבודו של הרבי ליום הולדתו יא' ניסן. | לאחר חתונתו הקים בשליחות ובברכת הרבי את [[מרכז גוטניק]] ב[[ירושלים]] לעולים מחבר העמים, שהיה בה ישיבה, כולל, מרכז להפצת יהדות וסיוע גשמי, ואירגן את החגיגה השנתית של [[בר מצווה]] ל1000 ילדים עולים מחבר העמים ברחבת הכותל לכבודו של הרבי ליום הולדתו יא' ניסן. | ||
בהמשך עם התהוות הקהילה החב"דית ב[[ביתר]] קיבל הסכמה וברכה מהרבי לגור בעיר, הקים את [[מרכז חב"ד ביתר עילית]] (הקמפוס) וכן את היכל מנחם בעיר | בהמשך עם התהוות הקהילה החב"דית ב[[ביתר]] קיבל הסכמה וברכה מהרבי לגור בעיר ונמנה על ראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בעיר, והיה שותף פעיל בהתבססות הקהילה, הקים את [[מרכז חב"ד ביתר עילית]] (הקמפוס) וכן הקים את [[תלמוד תורה אוהלי מנחם ביתר עילית]] וכן את היכל מנחם בעיר המרכז לכל ענייני חב"ד והפצת חסידות, בשנת תשפ"ב הקים את בנין 770 בשכונת הדס ומשמש שם כמשפיע בית הכנסת. | ||
כיום משמש כמנהל היכל מנחם - [[מרכז חב"ד ביתר עילית]]. | כיום משמש כמנהל היכל מנחם - [[מרכז חב"ד ביתר עילית]]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת וולף]] | [[קטגוריה:משפחת וולף]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גרינברג]] | [[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]] | [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:12, 28 בספטמבר 2025
הרב חיים יהודה גרינברג (יליד שנת תשכ"ח) הוא שליח הרבי בביתר עילית, מנהל 'מרכז חב"ד- היכל מנחם ביתר עילית' בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ח תשרי תשכ"ח בבני ברק לרב משה גרינברג.
בהיותו ילד בגיל 12 נסע עם אביו לרבי לקראת חודש החגים וזכה להיכנס ליחידות באחת התקופות האחרונות שהאורחים זכו להיכנס ליחידות פרטית בחדרו של הרבי, והרבי בירך אותו שיגדל לחסיד ירא שמים ולמדן.
לאחר היחידות זכה לקבל יחד עם אביו תניא בחתימת הרבי באמצעות המזכירים[1].
בבחרותו למד בישיבת תורת אמת, תומכי תמימים בכפר חב"ד, בחודש אלול תשמ"ו יצא ללימודים ב770 ושם הוסמך לרבנות, בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, היה מהמתעסקים בהקמת הספריות לתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א ב-770 וברחבי תבל , כמו כן הקים את אירגון המעשה הוא העיקר ששלח במוצ"ש את ההוראות של הרבי מההתוועדות לכל רחבי תבל, בשנים תש"נ -תשנ"ב ניהל את המשרד של היחידות לגבירים מטעם המזכירות של הרבי, מחנה ישראל דעוועלאפמענד פונד.
בחודש שבט תשנ"א בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שרה דינה בת הרב נתן וולף ועל שאלתו את הרבי האם להמשיך לנהל במזכירות את משרד מחנה ישראל או לצאת לשליחות בארץ הקודש אחרי החתונה שמתקיימת בארה"ק, וקיבל תשובה "קדימה להישאר בארה"ק"
לאחר חתונתו הקים בשליחות ובברכת הרבי את מרכז גוטניק בירושלים לעולים מחבר העמים, שהיה בה ישיבה, כולל, מרכז להפצת יהדות וסיוע גשמי, ואירגן את החגיגה השנתית של בר מצווה ל1000 ילדים עולים מחבר העמים ברחבת הכותל לכבודו של הרבי ליום הולדתו יא' ניסן.
בהמשך עם התהוות הקהילה החב"דית בביתר קיבל הסכמה וברכה מהרבי לגור בעיר ונמנה על ראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בעיר, והיה שותף פעיל בהתבססות הקהילה, הקים את מרכז חב"ד ביתר עילית (הקמפוס) וכן הקים את תלמוד תורה אוהלי מנחם ביתר עילית וכן את היכל מנחם בעיר המרכז לכל ענייני חב"ד והפצת חסידות, בשנת תשפ"ב הקים את בנין 770 בשכונת הדס ומשמש שם כמשפיע בית הכנסת.
כיום משמש כמנהל היכל מנחם - מרכז חב"ד ביתר עילית.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב מנחם מענדל גרינברג, שליח הרבי ומנהל בית חב"ד נווה מונוסון.
- בנו, ר' לוי יצחק גרינברג.
- חתנו, ר' יוסף לוין - מעורכי עיתון כפר חב"ד - ביתר עילית.
- חתנו, ר' אלי רוטנברג.
הערות שוליים
- ↑ כפי הסדר באותן שנים. אך בשונה מרבים אחרים שקיבלו תניא לא חתום, כיון שהרבי לא חתם על כל הספרים, אביו התעקש להמתין עד שיגיעו ספרים חתומים והיה מהבודדים שזכו לקבל את התניא כשהוא חתום.