דאורייתא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
=== דברי קבלה === | === דברי קבלה === | ||
{{ערך מורחב|דברי קבלה}} | {{ערך מורחב|דברי קבלה}} | ||
בין דין דאורייתא לדין דרבנן יש גדר אמצעי שנקרא '''דברי קבלה'''. כלומר מצוות או חיובים שנאמרו על ידי הנביאים, או שנלמדות (בדרכי הלימוד של התורה שבעל פה) מן הכתוב בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]]. דברי קבלה אינם כתוקף של דיני התורה, אך הם יותר חמורים מדינים דרבנן. יש בהם גם צד קל יותר משאר דיני דרבנן, אלא נידונים כדיני דאורייתא, שכן במקרים מסוימים החמירו חכמים בדבריהם יותר מדיני התורה, ובדברי קבלה לא החמירו כבדיני תורה{{הערה| | בין דין דאורייתא לדין דרבנן יש גדר אמצעי שנקרא '''דברי קבלה'''. כלומר מצוות או חיובים שנאמרו על ידי הנביאים, או שנלמדות (בדרכי הלימוד של התורה שבעל פה) מן הכתוב בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]]. דברי קבלה אינם כתוקף של דיני התורה, אך הם יותר חמורים מדינים דרבנן. יש בהם גם צד קל יותר משאר דיני דרבנן, אלא נידונים כדיני דאורייתא, שכן במקרים מסוימים החמירו חכמים בדבריהם יותר מדיני התורה, ובדברי קבלה לא החמירו כבדיני תורה{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יט, א.}}. | ||
דוגמה למצווה מדברי [[קבלה]] היא [[פורים]] שנתקנה על ידי הנביאים. | דוגמה למצווה מדברי [[קבלה]] היא [[פורים]] שנתקנה על ידי הנביאים. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
בחסידות מוסבר כי מצוות דאורייתא פועלות חיבור ישיר עם רצון ה' העליון – רצונו העצמי שאין למעלה ממנו, מאחר והן באות ישירות מהתורה שניתנה מפי הגבורה. לעומת זאת, מצוות דרבנן נובעות מהשגת חכמים, אך גם להן יש שורש נעלה – הן פועלות בירור מלמטה, ועובדות עם מציאות העולם, מה שמעניק להן מעלה ייחודית{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, ד"ה "ואתה תצוה"}}. | בחסידות מוסבר כי מצוות דאורייתא פועלות חיבור ישיר עם רצון ה' העליון – רצונו העצמי שאין למעלה ממנו, מאחר והן באות ישירות מהתורה שניתנה מפי הגבורה. לעומת זאת, מצוות דרבנן נובעות מהשגת חכמים, אך גם להן יש שורש נעלה – הן פועלות בירור מלמטה, ועובדות עם מציאות העולם, מה שמעניק להן מעלה ייחודית{{הערה|תורה אור – מגילת אסתר, ד"ה "ואתה תצוה".}}. | ||
אדמו"ר הזקן מבאר שדאורייתא היא המשכה של אור עליון מעולם האצילות, רצון ה' הפשוט, בעוד דרבנן היא בירור התחתון, הנוגע דווקא לעבודה מתוך הסתר{{הערה| | אדמו"ר הזקן מבאר שדאורייתא היא המשכה של אור עליון מעולם האצילות, רצון ה' הפשוט, בעוד דרבנן היא בירור התחתון, הנוגע דווקא לעבודה מתוך הסתר. וכך נמשכת אור אין סוף ברוך הוא במצוות דאורייתא מבחינת סובב כל עלמין, ולא בדרך הדרגתית של השתלשלות{{הערה|עיין מאמר "יביאו לבוש מלכות", אדמו"ר הזקן, מאמרי דרושי פורים. המאמר נדפס בתוך "לקוטי תורה" – מגילת אסתר (דרוש יביאו לבוש מלכות), וכן במהדורת "מאמרי אדמו"ר הזקן – ענייני פורים", קה"ת. שם מבואר בהרחבה כי במעשה המצוות הגשמיות נמשך אור אין סוף הסובב כל עלמין, שהוא למעלה מהשתלשלות, כי עצמותו ית' למעלה ממדרגת חכמה ("דאורייתא מחכמה נפקת"), ולכן דוקא במעשה הפשוט נעשית המשכת "לבוש מלכות אשר לבש בו המלך" – גילוי כתר מלכות אין סוף.}}. | ||
הרבי | הרבי מוסיף ומבאר, כי ההבחנה בין דאורייתא לדרבנן אינה רק הלכתית אלא גם פנימית: דאורייתא – רצון עצמי שמלמעלה למטה; דרבנן – עבודה של יהודי מלמטה למעלה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד, שיחה לפרשת ואתחנן.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||