היסח הדעת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
צ'קטי |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}} | {{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}} | ||
'''היסח הדעת:''' | '''היסח הדעת:''' | ||
עינינו הוא הזזת המחשבה מנושא מסויים לנושא | עינינו הוא הזזת המחשבה מנושא מסויים לנושא אחר. | ||
==בביאת משיח:== | ==בביאת משיח:== | ||
כתוב בגמרא שאין המשיח בא אלא בהיסח הדעת. הרבי מסבר שהיסח הדעת אין הכוונה ששוכחים ח"ו מהגאולה- אלא שעסוקים כ"כ בלהביא אותה עד שזה נחשב ל"היסח הדעת". | כתוב בגמרא שאין המשיח בא אלא בהיסח הדעת. הרבי מסבר שהיסח הדעת אין הכוונה ששוכחים ח"ו מהגאולה- אלא שעסוקים כ"כ בלהביא אותה עד שזה נחשב ל"היסח הדעת". | ||
==במחשבה זרה== | ==במחשבה זרה== | ||
היסח את דעת ולא להשים לב למחשבות אלו, אלא להעסיק את המחשבה בענינים '''שאין להם כל שייכות כלל''' למחשבה הקודמת, אפילו לא '''לשלילת המחשבה,''' כי אם בענין שונה לגמרי. | היסח את דעת ולא להשים לב למחשבות אלו, אלא להעסיק את המחשבה בענינים '''שאין להם כל שייכות כלל''' למחשבה הקודמת, אפילו לא '''לשלילת המחשבה,''' כי אם בענין שונה לגמרי. ומה טוב באותיות התורה ותפלה, שהרי אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור{{הערה|שם=:0|אגרות קודש חכ"ג מכ' ח'תתד.}}. | ||
מבואר בחסידות ומובן גם בשכל הפשוט שהיסח הדעת אין ענינו '''מלחמה''' עם המחשבה לא טובה{{הערה|למי שהיה אומר תהלים לפני השינה, כדי לתקן או להנצל מענין הידוע, הרבי כתב לו שזה שהוא אומר תהלים - הוא היפך מהיסח הדעת, וק"ל. (אגרות קודש כרך כב ח'רמב).}} ולא מלחמה נגד הענין ולא להתעסק בו, אפילו בשלילת הדבר, (כמה זה לא טוב) כי הרי זה '''היפך''' הענין של היסח הדעת, שעינינו להסיח דעתו לגמרי מכל אפילו מתקונו ומחשבות איך שרע הענין וכו'{{הערה|שם=:1}}. | מבואר בחסידות ומובן גם בשכל הפשוט שהיסח הדעת אין ענינו '''מלחמה''' עם המחשבה לא טובה{{הערה|למי שהיה אומר תהלים לפני השינה, כדי לתקן או להנצל מענין הידוע, הרבי כתב לו שזה שהוא אומר תהלים - הוא היפך מהיסח הדעת, וק"ל. (אגרות קודש כרך כב ח'רמב).}} ולא מלחמה נגד הענין ולא להתעסק בו, אפילו בשלילת הדבר, (כמה זה לא טוב) כי הרי זה '''היפך''' הענין של היסח הדעת, שעינינו להסיח דעתו לגמרי מכל אפילו מתקונו ומחשבות איך שרע הענין וכו'{{הערה|שם=:1}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== מכתבים של הרבי בנושא: == | == מכתבים של הרבי בנושא: == | ||
=== מחשבות של עצבות === | === מחשבות של עצבות === | ||
ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה, ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא - התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח"ו, ובפרט ע"פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות, איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע"י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' - כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו, ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות - להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי. | ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה, ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא - התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח"ו, ובפרט ע"פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות, איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע"י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' - כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו, ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות - להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי. | ||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
=== תיקון לעון הידוע === | === תיקון לעון הידוע === | ||
==== התחלת התיקון ==== | ==== התחלת התיקון ==== | ||
במענה על מכתבו בו כותב אשר קשה עליו להתגבר על איזה ענין ואינו יודע איך לעשות את זה. | במענה על מכתבו בו כותב אשר קשה עליו להתגבר על איזה ענין ואינו יודע איך לעשות את זה. | ||
כבר ידוע שהתחלת התיקון הוא לכל לראש ההשתדלות בהיסח הדעת מכל הענין, והיסח הדעת הוא גם שלא | כבר ידוע שהתחלת התיקון הוא לכל לראש ההשתדלות בהיסח הדעת מכל הענין, והיסח הדעת הוא גם שלא להילחם במחשבות אלו ולא להכנס גם בשקלא וטריא עם היצר הרע המסית ומפתה אותו לחשוב בענין זה, וצריך להשקיע מחשבתו בענין הפכי, זאת אומרת בענין של תורה עלי' נאמר תורה אור. | ||
כן מהנכון שיהיו חקוקים בזכרונו איזה פרקים משניות ולכל הפחות פרק אחד תניא ובכל יום חול לפני תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה ולאחר התפלה וגם בשויו"ט יאמר השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - ומובן שצריך להיות זהיר בטבילת עזרא, ולכל לראש חרטה גמורה על העבר ושמירת עיניו מלראות או מלקרות דברים המעוררים ומגרים ולהיות חזק בבטחונו אשר הקב"ה הבטיח שלא ידח ממנו נדח, ואם ח"ו אפילו נכשלים מושללת העצבות ע"ז וכמבואר בספר התניא באריכות ובטח יש לו שיעור לימוד בספר זה, ובאם לא נקבע עד עתה הנה יקבע עתה קביעות לימוד בספר זה, וימצא שם במפתח הענינים שבסוף ספר התניא אותם הפרקים שם מדבר איך שאסור להיות בעצבות ואם אפילו נכשל צריך להתבונן וכו' עיין שם, ויהי רצון שיוכל לבשר טוב בכל האמור{{הערה|אגרות קודש כרך טו ה'תרדע.}}. | כן מהנכון שיהיו חקוקים בזכרונו איזה פרקים משניות ולכל הפחות פרק אחד תניא ובכל יום חול לפני תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה ולאחר התפלה וגם בשויו"ט יאמר השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - ומובן שצריך להיות זהיר בטבילת עזרא, ולכל לראש חרטה גמורה על העבר ושמירת עיניו מלראות או מלקרות דברים המעוררים ומגרים ולהיות חזק בבטחונו אשר הקב"ה הבטיח שלא ידח ממנו נדח, ואם ח"ו אפילו נכשלים מושללת העצבות ע"ז וכמבואר בספר התניא באריכות ובטח יש לו שיעור לימוד בספר זה, ובאם לא נקבע עד עתה הנה יקבע עתה קביעות לימוד בספר זה, וימצא שם במפתח הענינים שבסוף ספר התניא אותם הפרקים שם מדבר איך שאסור להיות בעצבות ואם אפילו נכשל צריך להתבונן וכו' עיין שם, ויהי רצון שיוכל לבשר טוב בכל האמור{{הערה|אגרות קודש כרך טו ה'תרדע.}}. | ||
| שורה 110: | שורה 108: | ||
'''[[מצות תפילין|תפילין]]''' – בהלכות תפילין, נדרשת "כוונת הלב" ושימת לב מתמדת. הסחת הדעת עשויה לפגום במצוות הנחת תפילין, בפרט כאשר היא מלווה בהתנהגות קלת ראש או שאינה הולמת את קדושתן{{הערה|שולחן ערוך אדמור הזקן הלכות תפילין סי' כ"ח סעיף א'.}}. | '''[[מצות תפילין|תפילין]]''' – בהלכות תפילין, נדרשת "כוונת הלב" ושימת לב מתמדת. הסחת הדעת עשויה לפגום במצוות הנחת תפילין, בפרט כאשר היא מלווה בהתנהגות קלת ראש או שאינה הולמת את קדושתן{{הערה|שולחן ערוך אדמור הזקן הלכות תפילין סי' כ"ח סעיף א'.}}. | ||
'''[[ברכה ראשונה]] ו[[ברכה אחרונה|אחרונה]] על [[אכילה]] ו[[שתייה]]''' – בהלכות ברכות, אם אדם הסיח דעתו מהמשך הסעודה או מהמאכל, ייתכן שיהיה עליו לברך ברכה חדשה אם ירצה להמשיך לאכול או לשתות.{{הערות שוליים}} | '''[[ברכה ראשונה]] ו[[ברכה אחרונה|אחרונה]] על [[אכילה]] ו[[שתייה]]''' – בהלכות ברכות, אם אדם הסיח דעתו מהמשך הסעודה או מהמאכל, ייתכן שיהיה עליו לברך ברכה חדשה אם ירצה להמשיך לאכול או לשתות. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תשובה]] | [[קטגוריה:תשובה]] | ||
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] | [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] | ||