![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מרדכי מנשכיז – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←צאצאיו: הוספת מידע. |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
*רבי יוסף קצנלבוגן מ[[אוסטילוג|אוסטילה]] ([[ה'תקכ"ג]] - [[י"ח באלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר מ[[חסידות קוריץ|שפיטובקה]]. בנו היה רבי [[מרדכי מאוסטילה]]. | *רבי יוסף קצנלבוגן מ[[אוסטילוג|אוסטילה]] ([[ה'תקכ"ג]] - [[י"ח באלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר מ[[חסידות קוריץ|שפיטובקה]]. בנו היה רבי [[מרדכי מאוסטילה]]. | ||
*רבי יעקב אריה שפירא מ[[קובל]] ([[תקל"ט]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תקצ"ז]]) | *רבי יעקב אריה שפירא מ[[קובל]] ([[תקל"ט]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תקצ"ז]]), חתן רבי יצחק מליבאוונא. | ||
*רבי יצחק מנשכיז ([[ה'תקמ"ח]] - [[כ"א בשבט]] [[ה'תרכ"ח]]), חתן רבי מאיר בנו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | *רבי יצחק מנשכיז ([[ה'תקמ"ח]] - [[כ"א בשבט]] [[ה'תרכ"ח]]), חתן רבי מאיר בנו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ||
*(לכמה גרסאות) אשת רבי חיים מ[[חסידות יאמפולה|סאטינוב]] | *(לכמה גרסאות) אשת רבי חיים מ[[חסידות יאמפולה|סאטינוב]] | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מנשכיז, מרדכי}} | {{מיון רגיל:מנשכיז, מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:54, 9 באפריל 2026
הרב מרדכי מנשכיז (תק"ב - ח' ניסן תק"ס) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בנסכיז' בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מטולצ'ין[1] (סופר ומזכיר בוועד ארבע ארצות), היה תלמידו המובהק של המגיד מזלאטשוב ויחדיו נסעו למגיד ממעזריטש. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו בלשנוב שבאוסטריה ועם הימים נתמנה לאב"ד בעיר. שימש ברבנות גם בקובל (קוואלא) ובלודמיר ובשנת ה'תקמ"ט נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו[2]. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, החוזה מלובלין אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל)[3]. כמו כן הוא התפרסם בגדלותו בתורה ועסק גם בהתרת עגונות.
שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ברוסיה ופולין סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת תקנ"ו (1796) את "כולל ווהלין" ביחד עם החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ והאוהב ישראל מאפטא.
נפטר בנסכיז' בח' בניסן ה'תק"ס ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה (ה'תקכ"ג - י"ח באלול ה'תק"צ), חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. בנו היה רבי מרדכי מאוסטילה.
- רבי יעקב אריה שפירא מקובל (תקל"ט - כ"ז באלול ה'תקצ"ז), חתן רבי יצחק מליבאוונא.
- רבי יצחק מנשכיז (ה'תקמ"ח - כ"א בשבט ה'תרכ"ח), חתן רבי מאיר בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- (לכמה גרסאות) אשת רבי חיים מסאטינוב
הערות שוליים
- ^ בן רבי לייבוש מנשכיז בן רבי ישעיה מקובל נכד המגלה עמוקות
- ^ מקורות ועדויות על מופתיו בספרים זיכרון טוב שבחי מוהר"ם ורשפי אש.
- ^ זיכרון טוב.