עזוב תעזוב עמו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה|כל הערך=כן}} | ||
'''עזב תעזב עמו''' היא המצווה לאדם לעזור לחברו בהסרת משא מבהמתו של חברו, כאשר היא רובצת תחת משאה ולא יכולה להמשיך לשאת את המשא בדרך. | |||
ונכלל בו גם המצוות לסייע לחברו לטעון משא של חבירו על גבי חמורו, והמצווה להקים עם חבירו משא שנפלה. | |||
==מצווה פ - לפרוק המשא מבהמתו של חברו שנפלה== | ==מצווה פ - לפרוק המשא מבהמתו של חברו שנפלה== | ||
המצווה עוסקת בהסרת משא מבהמתו של חברו, כאשר היא גוועה או לא יכולה להמשיך לשאת את המשא בדרך. כפי שנאמר בפסוק (שמות כ"ג, ה'): "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו... עזב תעזב עמו". פסוק זה מצווה את האדם לעזור לחברו, ובמיוחד אם מדובר על בעיה הקשורה לבהמתו של הזולת. ההבנה היא שהחמלה והסייעות לחבר הם חלק מהותי מהחובה ההלכתית. | המצווה עוסקת בהסרת משא מבהמתו של חברו, כאשר היא גוועה או לא יכולה להמשיך לשאת את המשא בדרך. כפי שנאמר בפסוק (שמות כ"ג, ה'): "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו... עזב תעזב עמו". פסוק זה מצווה את האדם לעזור לחברו, ובמיוחד אם מדובר על בעיה הקשורה לבהמתו של הזולת. ההבנה היא שהחמלה והסייעות לחבר הם חלק מהותי מהחובה ההלכתית. | ||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
משרש מצווה זו: המצווה מקדמת עזרה הדדית, במיוחד במקרים שבהם אדם לא מסוגל לעזור לעצמו, והחובה כאן היא לסייע לאדם נוסף. הבעיה היא לא רק הצער שנגרם לאדם שנפלה בהמתו, אלא גם הצורך לשמור על המשא ולהציל את ממונו. | משרש מצווה זו: המצווה מקדמת עזרה הדדית, במיוחד במקרים שבהם אדם לא מסוגל לעזור לעצמו, והחובה כאן היא לסייע לאדם נוסף. הבעיה היא לא רק הצער שנגרם לאדם שנפלה בהמתו, אלא גם הצורך לשמור על המשא ולהציל את ממונו. | ||
דיני המצווה: בניגוד לפריקה, שבה מצווים לעזור ללא תשלום, בטעינה מותר לקחת שכר. אולם הדגש במצווה זו הוא על חיוב הסיוע בכל מקרה שבו נדרש, על פי עקרון ההדדיות והעזרה. | דיני המצווה: בניגוד לפריקה, שבה מצווים לעזור ללא תשלום, בטעינה מותר לקחת שכר. אולם הדגש במצווה זו הוא על חיוב הסיוע בכל מקרה שבו נדרש, על פי עקרון ההדדיות והעזרה, במקרה שבו בעל המשא אומר ליהודי (או הגוי) המזדמן "אתה חייב לעזור לי אז תסתדר, ואני נח עד שתסיים" - היהודי (או הגוי המזדמן) אינו חייב בטעינה. | ||
המצווה נוהגת: כמו שאר המצוות, המצווה תקפה בכל מקום ובכל זמן, ויש לממש אותה בכל מצב שבו זה נדרש. | המצווה נוהגת: כמו שאר המצוות, המצווה תקפה בכל מקום ובכל זמן, ויש לממש אותה בכל מצב שבו זה נדרש. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
[[הבעל שם טוב]], מייסד תנועת החסידות, נותן פרשנות רוחנית לעקרונות התורה, תוך שמירה על גישה פנימית ועמוקה ליחס שבין הגוף והנשמה. בפרשת "כי תראה חמור" מתוך ספר שמות, הוא רואה מסר שמעמיק את הקשר שבין התורה לחיים הרוחניים של האדם. | |||
הפסוק "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו" מתאר מצב שבו החמור של חברך נופל תחת המשא, ובעל החמור מתבקש לעזור לו. הבעל שם טוב, בדרכו החסידית, מפרש את המילים הללו בדרך של עבודה פנימית ומוסרית. | הפסוק "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו" מתאר מצב שבו החמור של חברך נופל תחת המשא, ובעל החמור מתבקש לעזור לו. הבעל שם טוב, בדרכו החסידית, מפרש את המילים הללו בדרך של עבודה פנימית ומוסרית. | ||
| שורה 44: | שורה 48: | ||
הדרך היא לשתף פעולה עם הגוף, לא לשבור אותו, אלא לעזור לו להתפשט ולהתפתח דרך התורה והמצוות. כשם שיש "משא" שעליו הגוף נושא, כך הגוף יכול לשאת גם את עול התורה, ובכך להתקדש ולהתעלות. יש כאן מסר עמוק של חיבור בין הגוף לנשמה, שלא מתוך דיכוי, אלא מתוך התפתחות ושיתוף פעולה עם כוח התורה והמצוות. | הדרך היא לשתף פעולה עם הגוף, לא לשבור אותו, אלא לעזור לו להתפשט ולהתפתח דרך התורה והמצוות. כשם שיש "משא" שעליו הגוף נושא, כך הגוף יכול לשאת גם את עול התורה, ובכך להתקדש ולהתעלות. יש כאן מסר עמוק של חיבור בין הגוף לנשמה, שלא מתוך דיכוי, אלא מתוך התפתחות ושיתוף פעולה עם כוח התורה והמצוות. | ||
במובן זה, הבעל שם טוב מחדד את הרעיון שלא צריך לשבור את החומר, אלא להשתמש בו בצורה חיובית – לברר אותו ולזככו כך שיתמוך בעבודת השם{{הערה|[[היום יום]] כ"ח שבט.}}. | במובן זה, הבעל שם טוב מחדד את הרעיון שלא צריך לשבור את החומר, אלא להשתמש בו בצורה חיובית – לברר אותו ולזככו כך שיתמוך בעבודת השם{{הערה|[[היום יום]] כ"ח שבט.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||