פיקוח נפש – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
|||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פיקוח נפש הוא גדר הלכתי המתאר מצב בו [[יהודי]] נמצא בסכנת [[מוות]]{{הערה|ולא רק יסורים - לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 192}}. | '''פיקוח נפש''' הוא גדר הלכתי המתאר מצב בו [[יהודי]] נמצא בסכנת [[מוות]]{{הערה|ולא רק יסורים - לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 192}}. | ||
==דוחה את כל התורה== | ==דוחה את כל התורה== | ||
{{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו"ר הזקן]]: אין לנו כל השגה עד כמה יקר בעיני ה' יתברך גוף של יהודי.|מתורגם מ[[תבנית:היום יום/ | {{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו"ר הזקן]]: אין לנו כל השגה עד כמה יקר בעיני ה' יתברך גוף של יהודי.|מתורגם מ[[תבנית:היום יום/כ"ט אלול|היום יום, כט' אלול]].}} | ||
בגמרא מובא שאין דבר העומד בפני פיקוח נפש אלא [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]{{הערה|יומא פב, א.}} אך שאר [[תרי"ג מצות|מצות התורה]] נדחים כשבאים במקום שיגרום סכנה. | בגמרא מובא שאין דבר העומד בפני פיקוח נפש אלא [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]{{הערה|יומא פב, א.}} אך שאר [[תרי"ג מצות|מצות התורה]] נדחים כשבאים במקום שיגרום סכנה. | ||
המקור בכללות לדין זה הוא מהפסוק{{הערה|אחרי יח, ה.}} "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ודרשו חז"ל "וחי בהם ולא שימות בהם", היינו שחיי אדם חשובים יותר מקיום המצוות. | המקור בכללות לדין זה הוא מהפסוק{{הערה|אחרי יח, ה.}} "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ודרשו חז"ל "וחי בהם ולא שימות בהם", היינו שחיי אדם חשובים יותר מקיום המצוות. | ||
וכן פסק [[רי"ף|הרי"ף]] בספרו{{הערה|אלפסי סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב}} בלשון המוכר: "פקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכת דמים". | וכן פסק [[רי"ף|הרי"ף]] בספרו{{הערה|אלפסי סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב}} בלשון המוכר: "פקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכת דמים". | ||
===שבת=== | ===שבת=== | ||
{{ערך מורחב|פיקוח נפש בשבת}} | {{ערך מורחב|פיקוח נפש בשבת}} | ||
לגבי הלכות [[שבת]] ישנה התייחסות מיוחדת לכך שהם נדחים במקרה פיקוח נפש, והוא הכלל המובא בגמרא{{הערה|יומא פה, ב.}} "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". מקור כלל זה נדרש מהפסוק "ושמרו בני ישראל את השבת"{{הערה|שמות לא, טז.}}. ביטוי המובא בגמרא בענין זה{{הערה|שבת קנא, ב.}}: "תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת [[דוד המלך|דוד מלך ישראל]] מת אין מחללין עליו את השבת". | |||
לגבי הלכות [[שבת]] ישנה התייחסות מיוחדת לכך שהם נדחים במקרה פיקוח נפש, והוא הכלל המובא בגמרא{{הערה|יומא פה, ב.}} "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". מקור כלל זה נדרש מהפסוק "ושמרו בני ישראל את השבת"{{הערה|שמות לא, טז.}}. ביטוי המובא בגמרא בענין זה{{הערה|שבת קנא, ב.}}: "תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת [[דוד המלך|דוד מלך ישראל]] מת אין מחללין עליו את השבת". | |||
[[הרבי]] מציין{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ז עמוד 133.}} שיחודייותו של דחיית השבת במקום פיקוח נפש ניכר גם ב[[רמב"ם]] שמביא את דין דחיית השבת בהלכות שבת, ואינו מביאו במקום שמדבר בשאר דברים הנדחים במקום פיקוח נפש{{הערה|שהוא בהלכות יסודי התורה ריש פ"ה.}}. | [[הרבי]] מציין{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ז עמוד 133.}} שיחודייותו של דחיית השבת במקום פיקוח נפש ניכר גם ב[[רמב"ם]] שמביא את דין דחיית השבת בהלכות שבת, ואינו מביאו במקום שמדבר בשאר דברים הנדחים במקום פיקוח נפש{{הערה|שהוא בהלכות יסודי התורה ריש פ"ה.}}. | ||
| שורה 23: | שורה 21: | ||
===הסיבה שלא נדרש מסירות נפש=== | ===הסיבה שלא נדרש מסירות נפש=== | ||
{{ערך מורחב|מסירות נפש}} | {{ערך מורחב|מסירות נפש}} | ||
ב[[חסידות]] מבואר, שהסיבה לכך שב[[תורה שבכתב]] לא כתוב ציווי למסור את הנפש הוא משום ששרש התורה שבכתב היא ב[[ספירת החכמה]], וכמאמר הזהר{{הערה|חלק ב' סב, א. פה, א. קכא, א. ח"ג פא, א. קפב, א. רסא, א.}} "[[אורייתא מחכמה נפקת]]", וכיון שמ[[מסירות נפש]] אינה התנהגות שעל פי טעם ודעת, אינה מצווה בתורה. | ב[[חסידות]] מבואר, שהסיבה לכך שב[[תורה שבכתב]] לא כתוב ציווי למסור את הנפש הוא משום ששרש התורה שבכתב היא ב[[ספירת החכמה]], וכמאמר הזהר{{הערה|חלק ב' סב, א. פה, א. קכא, א. ח"ג פא, א. קפב, א. רסא, א.}} "[[אורייתא מחכמה נפקת]]", וכיון שמ[[מסירות נפש]] אינה התנהגות שעל פי טעם ודעת, אינה מצווה בתורה. | ||
אמנם [[הרבי]] מסביר{{הערה|בהערותיו בשולי מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] - סה"מ תרפ"ד סוף עמוד רצג, ואילך. תש"ט עמוד 121.}} שזהו רק ביאור למה אין מצוה של מסירות נפש כמצוה בפני עצמה, אך זה שאין חיוב מסירות נפש מצד חומרת כל מצוה מצד עצמה, לזה צריכים את הלימוד של "וחי בהם"{{הערה|ראה עוד ביאורים בהערות שם.}}. | אמנם [[הרבי]] מסביר{{הערה|בהערותיו בשולי מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] - סה"מ תרפ"ד סוף עמוד רצג, ואילך. תש"ט עמוד 121.}} שזהו רק ביאור למה אין מצוה של מסירות נפש כמצוה בפני עצמה, אך זה שאין חיוב מסירות נפש מצד חומרת כל מצוה מצד עצמה, לזה צריכים את הלימוד של "וחי בהם"{{הערה|ראה עוד ביאורים בהערות שם.}}. | ||
אמנם שרש [[נשמות ישראל]] הוא למעלה משרש התורה, וכדברי המדרש{{הערה|תנא דבי אליהו רבה פרק י"ד.}} "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם, אומר אני ישראל קדמו". ולכן יש כח לנשמות ישראל למסור את הנפש אף שאינם מצוים על כך. | אמנם שרש [[נשמות ישראל]] הוא למעלה משרש התורה, וכדברי המדרש{{הערה|תנא דבי אליהו רבה פרק י"ד.}} "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם, אומר אני ישראל קדמו". ולכן יש כח לנשמות ישראל למסור את הנפש אף שאינם מצוים על כך. | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
==יציאת הניצוץ מידי הקליפות== | ==יציאת הניצוץ מידי הקליפות== | ||
דברים האסורים מן התורה נקראים "אסורים" שזהו מלשון קשורים, משום שה[[ניצוצות|ניצוץ]] שבדבר קשור בידי [[ג' קליפות הטמאות]]{{הערה|ראה [[תניא - פרק ח']].}}, ואינם יכולים לעלות ולהיכלל ב[[קדושה]], אמנם בזמן שהדבר נדחה מפני פיקוח נפש – כותב [[אדה"ז]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] סימן כו.}} שהדבר נעשה היתר גמור{{הערה|מלשון אדה"ז "היתר '''גמור'''" נראה ש: א. במקום פיקוח נפש אומרים שהמצוה "הותרה" ולא רק שהיא "דחויה" מפני דבר גדול וחשוב יותר. ב. שאין לדבר שום השפעה רעה על האדם שנעשה מזגו כמזג הדבר שאכל וכיוצא בזה. וראה בלקוטי שיחות ח"ג עמוד 984.}} | דברים האסורים מן התורה נקראים "אסורים" שזהו מלשון קשורים, משום שה[[ניצוצות|ניצוץ]] שבדבר קשור בידי [[ג' קליפות הטמאות]]{{הערה|ראה [[תניא - פרק ח']].}}, ואינם יכולים לעלות ולהיכלל ב[[קדושה]], אמנם בזמן שהדבר נדחה מפני פיקוח נפש – כותב [[אדה"ז]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] סימן כו.}} שהדבר נעשה היתר גמור{{הערה|מלשון אדה"ז "היתר '''גמור'''" נראה ש: א. במקום פיקוח נפש אומרים שהמצוה "הותרה" ולא רק שהיא "דחויה" מפני דבר גדול וחשוב יותר. ב. שאין לדבר שום השפעה רעה על האדם שנעשה מזגו כמזג הדבר שאכל וכיוצא בזה. וראה בלקוטי שיחות ח"ג עמוד 984.}} | ||
| שורה 42: | שורה 39: | ||
==מצוה בגדול== | ==מצוה בגדול== | ||
בנוגע לדחיית שבת משום פיקוח נפש מובא בגמרא{{הערה|יומא פד, ב.}} "ואין עושין דברים הללו, לא על ידי [[גוי|נכרים]] ולא על ידי כותיים אלא על ידי גדולי ישראל". ובמשמעות "גדולי ישראל" נחלקו הפוסקים, אם הכוונה לשלול ילדים שהם קטנים{{הערה|כן הוא שיטת התשב"ץ ח"א סימן נד. וכן למד הכסף משנה ברמב"ם שם (אך אדה"ז מציין לרמב"ם כמקור לשיטתו, ואם כן רואים שכך למד ברמב"ם.), וכך פסק בשולחן ערוך סימן שכח סי"ב.}}. או הכוונה לאנשים הגדולים בחכמה משאר פשוטי העם, וכפי שכתב הרמב"ם{{הערה|הלכות שבת פ"ב ה"ג.}}: "גדולי ישראל וחכמיהם", וכן כתב [[אדה"ז]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] סימן שכח סי"ג.}}: "על ידי ישראלים גדולים בחכמה ולא על ידי הדיוטות ונשים". ואחד הטעמים לכך כתב, הוא להורות הלכה למעשה ברבים. | בנוגע לדחיית שבת משום פיקוח נפש מובא בגמרא{{הערה|יומא פד, ב.}} "ואין עושין דברים הללו, לא על ידי [[גוי|נכרים]] ולא על ידי כותיים אלא על ידי גדולי ישראל". ובמשמעות "גדולי ישראל" נחלקו הפוסקים, אם הכוונה לשלול ילדים שהם קטנים{{הערה|כן הוא שיטת התשב"ץ ח"א סימן נד. וכן למד הכסף משנה ברמב"ם שם (אך אדה"ז מציין לרמב"ם כמקור לשיטתו, ואם כן רואים שכך למד ברמב"ם.), וכך פסק בשולחן ערוך סימן שכח סי"ב.}}. או הכוונה לאנשים הגדולים בחכמה משאר פשוטי העם, וכפי שכתב הרמב"ם{{הערה|הלכות שבת פ"ב ה"ג.}}: "גדולי ישראל וחכמיהם", וכן כתב [[אדה"ז]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] סימן שכח סי"ג.}}: "על ידי ישראלים גדולים בחכמה ולא על ידי הדיוטות ונשים". ואחד הטעמים לכך כתב, הוא להורות הלכה למעשה ברבים. | ||
| שורה 52: | שורה 48: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[en:Pikuach Nefesh]] | |||