אטב"ח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''[[נוטריקון]] אטב"ח''' הוא סוג שימוש בנוטריקון בו כל זוג אותיות היוצר יחד ב[[גימטריא]] שלו מספר שלם, מתחלף עם עצמו. לדוגמא, האותיות א-ט שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות ב-ח, וכן הלאה.
+'''אטב"ח''' הינו [[נוטריקון]], בו כל זוג אותיות היוצר יחד [[גימטריא]] מספר שלם - [[עשר]] או [[מאה]], מתחלף עם עצמו. לדוגמא, האותיות [[א]]-[[ט]] שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות [[ב]]-[[ח]], וכן הלאה.
 ==השימוש בנוטריקון==
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 לאותיות ה'נ'ך' אין "בן זוג"{{הערה|מדרש רבה בא פרשה ט"ו.}} ובתורת החסידות מבואר עניינן רק לפי הביאור שאטב"ח הוא כנגד עשר הספירות עצמן{{הערה|וממילא בביאורים אלו '''לא''' מתייחסים לאות ך' כאל המספר 500.}}:
-היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.
+היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.
 ====האות ך' – שגם לה אין זוג====
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 ====סוגים שבהם====
-פירוט מלא של כל הסוגים, הקבוצות, האופנים, העניינים והמשלים עליהם בחסידות נמצא בספר הערכין{{הערה|כרך ה' עמ' תקפב ואילך.}}, לקמן כללות העניין בלבד:
+פירוט מלא של כל הסוגים, הקבוצות, האופנים, העניינים והמשלים עליהם בחסידות נמצא ב[[ספר הערכים]]{{הערה|כרך ה' עמ' תקפב ואילך.}}, לקמן כללות העניין בלבד:
 את י"ב הזוגות (שמורים על הספירות דמלכות) מחלקים בשלושה אופנים: '''א.''' למוחין ומידות: ארבעת הזוגות הראשונים כתר-חכמה-בינה-דעת הם מוחין, והשאר מידות. '''ב.''' לחסדים וגבורות: שלושת הזוגות הראשונים (אט בח גז) הם חסדים ושאר התשע – גבורות. '''ג.''' הספירות שנסמכות על זעיר אנפין (כתר עד הוד דמלכות) שהן עצמן נחלקות לשתים (חסדים וגבורות, כמו באופן ב. לעיל), והספירות יסוד-מלכות (שבמלכות).