ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
חב"דניק (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
{{עריכה}}
{{אין תמונה}}
רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''ה[[ר"ן]]''' ולעתים ה'''רנב''') (ה'נ, - [[ט' שבט]] ה'קל"ו), היה מגדולי ה[[ראשונים]] בספרד. [[פוסק]] הלכה, מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] ופסקי [[רי"ף|הרי"ף]].
רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (ה[[ר"ן]] או הרנב"ר) (ה'ן', [[ט' שבט]] ה'קל"ו,), מן ה[[ראשונים]] בספרד. המקובל מבין פרשני הרי"ף, [[פוסק]] הלכה ומגדולי פרשני התלמוד.


== תולדות חייו ==
== תולדות חייו ==


ה[[ר"ן]] נולד בעיר גירונה שבספרד בסוף המאה ה-13. את תורתו למד מאביו ר' ראובן בן ר' נסים, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן. בצעירותו למד אצל הרשב"א. על כתביו וסגנון לימודו ניכרת השפעתו של רבי דוד בונפיד, אותו הוא מרבה לצטט בחידושיו ל[[מסכת סנהדרין]] ול[[מסכת פסחים]], לעיתים תוך ציטוט פסקאות שלמות מחיבורו. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על ה[[רמב"ם]].
רבינו נסים נולד בעיר גירונה שבספרד{{הערה|ראה בתשובותיו סי' נ. אך ראה כנסת הגדולה או"ח סי' תקפד.}} לערך בשנת ה'נ לאביו רבי ראובן בן רבי נסים{{הערה|ראה ספר אור החיים סי' 1132. אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל בערכו. וראה מבוא לחי' הר"ן סנהדרין מהדורת מוסד הרב קוק. וראה אוצר הגאונים שבועות לא, א.}}. בצעירותו למד תורה אצל אביו, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן {{הערה|קורא הדורות דף כו, א. וראה בשו"ת שלו סי' מג, מח.}}. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על ה[[רמב"ם]]{{הערה|ראה בהקדמת הספר [[כסף משנה]].}}.


בבגרותו שימש [[דיין]] ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה ה[[ר]] להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר. תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו ה[[ריב"ש]]: ”וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו” (שו"ת הריב"ש, תשובה תמ"ז).
בשנים הבאות שימש [[דיין]] ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר. תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו ה[[ריב"ש]]: {{ציטוטון|וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו{{הערה|שו"ת הריב"ש סימן תמז.}}}}.


במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.
במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.
שורה 13: שורה 12:
בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של ה[[ר"ן]] נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר ה[[ר"ן]] את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"
בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של ה[[ר"ן]] נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר ה[[ר"ן]] את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"


ספרו "דרשות ה[[ר]]" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.
ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.
 
תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה".


תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה".
הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, . היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".
הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, . היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".


שורה 28: שורה 28:


*פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
*פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
=== חידושיו על הש"ס===


== תלמידיו ==
* חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג,
הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום" (שו"ת הריב"ש סימן שעה).
* חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב,
* חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג,


ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
== מתלמידיו ==
 
ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.


* הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום"<ref>שו"ת הריב"ש סימן שעה.</ref>.
* ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
* ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]