אסרו חג – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־21:04, 6 בינואר 2026

אסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח^[1]". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן^[2]".

הלכות ומנהגי חב"ד ביום[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין צמים ואין אומרים תחנון.
פוסק אדמו"ר הזקן יש להרבות בסעודה ביום זה^[3].
ביום זה מתקיים, על-פי הוראת הרבי כינוס תורה.
באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא^[4].

ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

^ תהלים קיח, כז
^ מסכת סוכה מה, עמוד ב'
^ שולחן ערוך סימן תכט סעיף י"ז
^ בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.

[1] תהלים קיח, כז

[2] מסכת סוכה מה, עמוד ב'

[3] שולחן ערוך סימן תכט סעיף י"ז

[4] בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 == הלכות ומנהגי חב"ד ביום==
 *אין צמים ואין אומרים תחנון.
 *פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}.
 *ביום זה מתקיים, על-פי הוראת [[הרבי]] [[כינוס תורה]].
 *באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.}}.
-{{ערך חסר}}
+{{קצרמר}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שלוש רגלים]]