עלות השחר: הבדלים בין גרסאות בדף
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==שיטת אדמו"ר הזקן== | ==שיטת אדמו"ר הזקן== | ||
זמן עלות השחר מבואר במסכת פסחים {{הערה|צג: צד.}}, ומחושב על פי משך מהלך אדם, 4 או 5 מיל, ביום בינוני - ימי ניסן ותשרי, בהם היום והלילה שוים. | זמן עלות השחר מבואר במסכת פסחים{{הערה|צג: צד.}}, ומחושב על פי משך מהלך אדם, 4 או 5 מיל, ביום בינוני - ימי ניסן ותשרי, בהם היום והלילה שוים. | ||
לדעת רבי יהודה: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 4 מיל, ושיעור מיל הוא 18 דקות. היינו, שזמן עלות השחר 72 דקות לפני הנץ החמה. וכך נפסק בשולחן ערוך {{הערה|או"ח סי' תנט ס"ב}}, מדברי תרומת הדשן {{הערה|סי' קכג, קסז}}. | לדעת רבי יהודה: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 4 מיל, ושיעור מיל הוא 18 דקות. היינו, שזמן עלות השחר 72 דקות לפני הנץ החמה. וכך נפסק בשולחן ערוך{{הערה|או"ח סי' תנט ס"ב}}, מדברי תרומת הדשן{{הערה|סי' קכג, קסז}}. | ||
לדעת עולא ורבי יוחנן: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 5 מיל, ושיעור מיל הוא 24 דקות, היינו, שזמן עלות השחר 120 דקות לפני הנץ החמה. וכך סובר הרמב"ם {{הערה|הלכות קרבן פסח פ"ה ה"ט. ובפירוש המשניות פסחים פ"ג}}. | לדעת עולא ורבי יוחנן: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 5 מיל, ושיעור מיל הוא 24 דקות, היינו, שזמן עלות השחר 120 דקות לפני הנץ החמה. וכך סובר הרמב"ם{{הערה|הלכות קרבן פסח פ"ה ה"ט. ובפירוש המשניות פסחים פ"ג}}. | ||
שתי דעות אלו הובאו ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] {{הערה|או"ח סי' תנט ס"י}}, ופסק אדה"ז כדעה השניה שמהלך מיל הוא 24 דקות. | שתי דעות אלו הובאו ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]{{הערה|או"ח סי' תנט ס"י}}, ופסק אדה"ז כדעה השניה שמהלך מיל הוא 24 דקות. | ||
יש דעה שלישית, דעת ה"חק יעקב" {{הערה|סי' תנט}}, שמהלך מיל הוא 22.5 דקות, ולפי זה זמן עלות השחר הוא 90 דקות לפני הזריחה. אך, דעה זו לא נמצאת בראשונים, וכן לא הובאה על ידי אדה"ז בשו"ע{{הערה| מבוסס על מאמר [https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]}}. | יש דעה שלישית, דעת ה"חק יעקב"{{הערה|סי' תנט}}, שמהלך מיל הוא 22.5 דקות, ולפי זה זמן עלות השחר הוא 90 דקות לפני הזריחה. אך, דעה זו לא נמצאת בראשונים, וכן לא הובאה על ידי אדה"ז בשו"ע{{הערה| מבוסס על מאמר [https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]}}. | ||
===דעת הרב נאה=== | ===דעת הרב נאה=== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===דעת הרב סינגאווי=== | ===דעת הרב סינגאווי=== | ||
הרב יעקב סינגאווי פירסם את דעתו | הרב יעקב סינגאווי פירסם את דעתו ב[[טבת]] [[תש"ס]] בשבועון בית משיח{{הערה|גיליון 259}} ובו ביאר בהרחבה את השיטות השונות בזמני עלות השחר, שיטת אדמו"ר הזקן והביאורים על כך, עד ההלכה למעשה וכך פסק: | ||
"ולהלכה, אין לנו אלא דברי אדמו"ר הזקן בסידור שפסק שעלות השחר הוא לפי השיטה של 120 דקות היינו כשהשמש נמצאת 25.9 מעלות מתחת לאופק, וכמו שפסק הגרא"ח נאה. ובמקום שאין השמש יורדת מתחת ל-25.9 מעלות אזי עלות השחר מתחיל מחצות הלילה. | "ולהלכה, אין לנו אלא דברי אדמו"ר הזקן בסידור שפסק שעלות השחר הוא לפי השיטה של 120 דקות היינו כשהשמש נמצאת 25.9 מעלות מתחת לאופק, וכמו שפסק הגרא"ח נאה. ובמקום שאין השמש יורדת מתחת ל-25.9 מעלות אזי עלות השחר מתחיל מחצות הלילה. | ||
לכן, למעשה מותר לאכול בליל תעניות ציבור רק עד שהשמש מגיעה ל-25.9 מעלות מתחת לאופק, ובודאי שלא מסתמכים על השיטה של 72 דקות שמקילה בזה". | לכן, למעשה מותר לאכול בליל תעניות ציבור רק עד שהשמש מגיעה ל-25.9 מעלות מתחת לאופק, ובודאי שלא מסתמכים על השיטה של 72 דקות שמקילה בזה". | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===דעת הרב לוין=== | ===דעת הרב לוין=== | ||
הרב [[ברוך נאה]] בן הרב [[חיים נאה]] צירף נספח ל[[לוח כולל חב"ד]] ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב {{הערה|דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר}}. | הרב [[ברוך נאה]] בן הרב [[חיים נאה]] צירף נספח ל[[לוח כולל חב"ד]] ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב{{הערה|דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר}}. | ||
==דוגמאות מפרסומי חב"ד זמן עלות השחר== | ==דוגמאות מפרסומי חב"ד זמן עלות השחר== | ||
גרסה אחרונה מ־06:58, 7 באוקטובר 2024
עלות השחר הוא זמן מסויים, עוד לפני שהשמש זורחת, כשהחושך מתחיל להיעלם לאט לאט, והאור תופס את מקומו. הרגע בו מתחיל הניצוץ הראשון של האור לבקוע מתוך חשכת הלילה נקרא "עלות השחר".
מהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עמוד השחר הוא עמוד אור שבוקע בבוקר בצד מזרח קודם עלות השמש, והוא הזמן שבו מתחיל הבוקר להאיר בעולם.
עמוד זה נקרא בשם "שחר" כיון שממנו והלאה סרה שחרות הלילה, או ששחר הוא כינוי לאור שנראה בשמים לפני זריחת השמש. בתורה נקרא זמן זה עלות השחר, וכן נקרא זמן זה עפעפי שחר[1].
שיטת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן עלות השחר מבואר במסכת פסחים[2], ומחושב על פי משך מהלך אדם, 4 או 5 מיל, ביום בינוני - ימי ניסן ותשרי, בהם היום והלילה שוים.
לדעת רבי יהודה: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 4 מיל, ושיעור מיל הוא 18 דקות. היינו, שזמן עלות השחר 72 דקות לפני הנץ החמה. וכך נפסק בשולחן ערוך[3], מדברי תרומת הדשן[4].
לדעת עולא ורבי יוחנן: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 5 מיל, ושיעור מיל הוא 24 דקות, היינו, שזמן עלות השחר 120 דקות לפני הנץ החמה. וכך סובר הרמב"ם[5].
שתי דעות אלו הובאו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן[6], ופסק אדה"ז כדעה השניה שמהלך מיל הוא 24 דקות.
יש דעה שלישית, דעת ה"חק יעקב"[7], שמהלך מיל הוא 22.5 דקות, ולפי זה זמן עלות השחר הוא 90 דקות לפני הזריחה. אך, דעה זו לא נמצאת בראשונים, וכן לא הובאה על ידי אדה"ז בשו"ע[8].
דעת הרב נאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן פוסק בסידור "סדר הכנסת שבת", ששיעור מיל הוא 24 דקות. ועל פי זה, עלות השחר הוא 120 דקות לפני הנץ החמה. וכידוע, שחסידי חב"ד הולכים לפי פסקי הסידור. על יסוד זה פסק הגרא"ח נאה בספרו שערי ציון [9] ששיטת אדה"ז בעלות השחר היא 120 דקות. וכך פוסק הלכה למעשה הרב יעקב סינגאווי[10]. וכך פוסקים רבני מכון הלכה חב"ד ועוד.
דעת הרב סינגאווי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יעקב סינגאווי פירסם את דעתו בטבת תש"ס בשבועון בית משיח[11] ובו ביאר בהרחבה את השיטות השונות בזמני עלות השחר, שיטת אדמו"ר הזקן והביאורים על כך, עד ההלכה למעשה וכך פסק: "ולהלכה, אין לנו אלא דברי אדמו"ר הזקן בסידור שפסק שעלות השחר הוא לפי השיטה של 120 דקות היינו כשהשמש נמצאת 25.9 מעלות מתחת לאופק, וכמו שפסק הגרא"ח נאה. ובמקום שאין השמש יורדת מתחת ל-25.9 מעלות אזי עלות השחר מתחיל מחצות הלילה. לכן, למעשה מותר לאכול בליל תעניות ציבור רק עד שהשמש מגיעה ל-25.9 מעלות מתחת לאופק, ובודאי שלא מסתמכים על השיטה של 72 דקות שמקילה בזה". הרב סינגאווי מציין כי כפי שפסק הגר"ח נאה, לחומרא כן חוששים לשיטת 72 דקות, אבל עיקר עלול השחר הוא כפסק אדמו"ר הזקן 120 דקות.
דעת הרב לוין[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ברוך נאה בן הרב חיים נאה צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב שלום דובער לוין, אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב[12].
דוגמאות מפרסומי חב"ד זמן עלות השחר[עריכה | עריכת קוד מקור]
דוגמאות מפרסומים חב"דיים אודות זמן עלות השחר כזמן התחלת צום גדליה תשפ"ה:
- לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29
- לוח כולל חב"ד: 4.27
- מדריך הלכה למעשה של מכון הלכה חב"ד: 4.29
- התקשרות גיליון ער"ה: 4.39
- אתר צעירי חב"ד בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות
- אתר חב"ד בישראל (אתר) 4.27.
מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער לוין, דובר שלום פרק זמן עלות השחר
- הרב שלום דובער לוין, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה תלמודית, ערך עלות השחר
- ↑ צג: צד.
- ↑ או"ח סי' תנט ס"ב
- ↑ סי' קכג, קסז
- ↑ הלכות קרבן פסח פ"ה ה"ט. ובפירוש המשניות פסחים פ"ג
- ↑ או"ח סי' תנט ס"י
- ↑ סי' תנט
- ↑ מבוסס על מאמר עלות השחר הרב יעקב סינגאווי
- ↑ אות לז
- ↑ עלות השחר הרב יעקב סינגאווי
- ↑ גיליון 259
- ↑ דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר