משתמש:ברכת הגאולה/עמנואל הוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ר' עמנואל הוד באמירת לחיים.jpeg|שמאל|ממוזער|ר' עמנואל הוד (במרכז) באמירת לחיים (תשפ"ג)]]
[[קובץ:ר' עמנואל הוד באמירת לחיים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עמנואל הוד (במרכז) באמירת לחיים (תשפ"ג)]]
ר' '''עמנואל הוד''' (נולד בשנת [[תשי"ד]]) הוא מוותיקי חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]], איש חינוך ומשגיח כשרות.
[[קובץ:ר' עמנואל הוד תשע''ז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עמנואל הוד בריקוד חסידי (תשע"ז)]]
ר' '''עמנואל הוד''' (נולד בשנת [[תשי"ד]]) הוא מוותיקי חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]], איש חינוך ומשגיח [[כשרות]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 11: שורה 12:
נשוי להדסה ומתגורר בכפר חב"ד.
נשוי להדסה ומתגורר בכפר חב"ד.


במשך שנים רבות שימש כמורה בבית הספר למלאכה עד לפרישתו, הוא ביצע הסבת מקצוע והחל לשמש כמשגיח כשרות בשוק רמלה.
במשך שנים רבות שימש כמורה בבית הספר למלאכה עד לפרישתו, הוא ביצע הסבת מקצוע והחל לשמש כמשגיח כשרות בשוק רמלה מטעם המועצה הדתית רמלה. החנויות אטליז מרדכי, אטליז עמנואל, אטליז תמרה (יחד עם המשגיח יוסי בן דיין), וקצביית בוטיק פלדמן עומדות תחת פיקוחו.


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה אחרונה מ־02:41, 13 באוגוסט 2024

ר' עמנואל הוד (במרכז) באמירת לחיים (תשפ"ג)
ר' עמנואל הוד בריקוד חסידי (תשע"ז)

ר' עמנואל הוד (נולד בשנת תשי"ד) הוא מוותיקי חסידי חב"ד בכפר חב"ד, איש חינוך ומשגיח כשרות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בהודו.

בהיותו בגיל 14 עלה לישראל והחל ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

בתשרי תשל"ח נסע לראשונה אל הרבי.

נשוי להדסה ומתגורר בכפר חב"ד.

במשך שנים רבות שימש כמורה בבית הספר למלאכה עד לפרישתו, הוא ביצע הסבת מקצוע והחל לשמש כמשגיח כשרות בשוק רמלה מטעם המועצה הדתית רמלה. החנויות אטליז מרדכי, אטליז עמנואל, אטליז תמרה (יחד עם המשגיח יוסי בן דיין), וקצביית בוטיק פלדמן עומדות תחת פיקוחו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חתנו, ר' נהוראי אלגבסי - חקלאי[1], טכנאי, ופעיל חברתי בכפר חב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. על פי הוראת הרבי שהתקבלה באמצעות מענה באגרות קודש לעסוק בחקלאות עסק לפרנסתו בכוורות דבש, כשהסב מקצוע עשה זאת לחנות הדגים בכפר חב"ד בעקבות הגדרת החנות במשרד הבריאות כמחסן חקלאי.