צבי הירש שיפרין: הבדלים בין גרסאות בדף
(הגהה) תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ויטבסק]] בשנת [[ת"ש]] לאביו ר' [[ברוך שיפרין]] ולאמו מרת שרה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_087.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. | נולד ב[[ויטבסק]] בשנת [[ת"ש]] לאביו ר' [[ברוך שיפרין]] ולאמו מרת שרה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_087.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. | ||
במהלך מלחמת העולם,בני המשפחה שלו נמלטו לקזחסטן שם זכה ר' צבי הירש לראות את ר' לויק - אביו של הרבי | |||
עם סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], כמו חסידים רבים אחרים, ניצלו הוריו את ההזדמנות ויצאו את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והמשיכו לפאריז. | עם סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], כמו חסידים רבים אחרים, ניצלו הוריו את ההזדמנות ויצאו את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והמשיכו לפאריז. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תשכ"ה]] בניו יורק עם רעייתו מרת גולדה מרים בת ר' חנניה ופייגה רוזה האלר{{הערה|בני המשפחה לא היו חסידי חב"ד אך היו קרובים לרבי ואף זכו ליחידות ושלחו את ביתם ל[[מחנה אמונה]] שם התקרבה לחסידות חב"ד, בעיקר בהשפעתה של מרת חיה קרמר (חודוקוב), ובעקבות כך אף התחתנה עם בחור חסיד חב"ד.}}, ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תשכ"ה]] בניו יורק עם רעייתו מרת גולדה מרים בת ר' חנניה ופייגה רוזה האלר{{הערה|בני המשפחה לא היו חסידי חב"ד אך היו קרובים לרבי ואף זכו ליחידות ושלחו את ביתם ל[[מחנה אמונה]] שם התקרבה לחסידות חב"ד, בעיקר בהשפעתה של מרת חיה קרמר (חודוקוב), ובעקבות כך אף התחתנה עם בחור חסיד חב"ד.}}, ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס. | ||
בהתוועדות ליל שמחת תורה, זכה להיות זה שעשה את הקידוש על פי בקשת הרבי, להוציא ידי חובת קידוש את הקהל שחזר מה[[תהלוכה]], כשהוא עומד בשעת מעשה מימין לרבי{{הערה|'ימי ברכה' עמוד 120.}}. | בהתוועדות ליל שמחת תורה תשנ"ב, זכה להיות זה שעשה את הקידוש על פי בקשת הרבי, להוציא ידי חובת קידוש את הקהל שחזר מה[[תהלוכה]], כשהוא עומד בשעת מעשה מימין לרבי{{הערה|'ימי ברכה' עמוד 120.}}. | ||
רעייתו שימשה כסייעת בגני ילדים ובמקביל הייתה פעילה בחברה קדישא, מדריכת כלות, ומתנדבת קהילתית בתוכנית JNet Learning, ובתחומים נוספים. נפטרה בגיל 73 במוצאי שבת, ליל י"א ניסן תש"פ מ[[נגיף הקורונה]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4782153/jewish/Goldie-Shifrin-73-Brooklyn-NY.htm סקירה על תולדות חייה ופטירתה, באתר בית חב"ד].}}. | רעייתו שימשה כסייעת בגני ילדים ובמקביל הייתה פעילה בחברה קדישא, מדריכת כלות, ומתנדבת קהילתית בתוכנית JNet Learning, ובתחומים נוספים. נפטרה בגיל 73 במוצאי שבת, ליל י"א ניסן תש"פ מ[[נגיף הקורונה]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4782153/jewish/Goldie-Shifrin-73-Brooklyn-NY.htm סקירה על תולדות חייה ופטירתה, באתר בית חב"ד].}}. | ||
לאחר פרישתו לגמלאות, החל להשתתף בקביעות בפעילות דוכן חב"ד בשדה התעופה קנדי, ומאייש אותו מידי יום ראשון במשך שעות ארוכות. | לאחר פרישתו לגמלאות, החל להשתתף בקביעות בפעילות דוכן חב"ד בשדה התעופה קנדי, ומאייש אותו מידי יום ראשון במשך שעות ארוכות. | ||
בחודש [[מנחם אב]] [[תשפ"ד]] הסתיימה העבודה על חדר בבית המדרש היכל לוי יצחק בירושלים שתרם לעילוי נשמתו הטהורה של אביו הרב [[ברוך שיפרין]] ע"ה, העבודה הושלמה בסמוך לכ' מנחם אב שהוא יום ההילולא של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]] שר' ברוך היה מהאחרונים שראו אותו בעלמא הדין ושר' צבי הירש עוד זכה לראותו. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה אחרונה מ־02:14, 1 בספטמבר 2024
ר' צבי הירש (הירשל) שיפרין (יליד שנת ת"ש, 1940) הוא מזקני חסידי חב"ד בקראון הייטס, ומהפעילים הקבועים בדוכן חב"ד בשדה התעופה JFK.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בויטבסק בשנת ת"ש לאביו ר' ברוך שיפרין ולאמו מרת שרה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו[1].
במהלך מלחמת העולם,בני המשפחה שלו נמלטו לקזחסטן שם זכה ר' צבי הירש לראות את ר' לויק - אביו של הרבי
עם סיומה של מלחמת העולם השניה, כמו חסידים רבים אחרים, ניצלו הוריו את ההזדמנות ויצאו את ברית המועצות בבריחה הידועה, והמשיכו לפאריז.
בשנת תש"ח נכנס ללמוד בתלמוד תורה שעל ידי ישיבת תומכי תמימים בפריז, ולמד בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים עד שנת תשכ"ג.
במשך תקופה נמנה על פעילי חב"ד בפנסליבניה[2].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תשכ"ה בניו יורק עם רעייתו מרת גולדה מרים בת ר' חנניה ופייגה רוזה האלר[3], ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס.
בהתוועדות ליל שמחת תורה תשנ"ב, זכה להיות זה שעשה את הקידוש על פי בקשת הרבי, להוציא ידי חובת קידוש את הקהל שחזר מהתהלוכה, כשהוא עומד בשעת מעשה מימין לרבי[4].
רעייתו שימשה כסייעת בגני ילדים ובמקביל הייתה פעילה בחברה קדישא, מדריכת כלות, ומתנדבת קהילתית בתוכנית JNet Learning, ובתחומים נוספים. נפטרה בגיל 73 במוצאי שבת, ליל י"א ניסן תש"פ מנגיף הקורונה[5].
לאחר פרישתו לגמלאות, החל להשתתף בקביעות בפעילות דוכן חב"ד בשדה התעופה קנדי, ומאייש אותו מידי יום ראשון במשך שעות ארוכות.
בחודש מנחם אב תשפ"ד הסתיימה העבודה על חדר בבית המדרש היכל לוי יצחק בירושלים שתרם לעילוי נשמתו הטהורה של אביו הרב ברוך שיפרין ע"ה, העבודה הושלמה בסמוך לכ' מנחם אב שהוא יום ההילולא של ר' לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א) שר' ברוך היה מהאחרונים שראו אותו בעלמא הדין ושר' צבי הירש עוד זכה לראותו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' זאב שיפרין - קליפורניה
- בנו, ר' אליהו (אלי) שיפרין - שליח בליטל נעק, קווינס.
- חתנו,ר' חיים שאול שטיינמץ,סרסוטה פלורידה.
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
- ↑ ראו תצלום בארכיון ספריית ליובאוויטש במבצע מצה ובמבצע תפילין.
- ↑ בני המשפחה לא היו חסידי חב"ד אך היו קרובים לרבי ואף זכו ליחידות ושלחו את ביתם למחנה אמונה שם התקרבה לחסידות חב"ד, בעיקר בהשפעתה של מרת חיה קרמר (חודוקוב), ובעקבות כך אף התחתנה עם בחור חסיד חב"ד.
- ↑ 'ימי ברכה' עמוד 120.
- ↑ סקירה על תולדות חייה ופטירתה, באתר בית חב"ד.
