אפרים שמחה מבישינקוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
הרב '''אפרים שמחה מ[[בישינקוביץ']]''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], '[[חוזר]]' ו'[[משפיע]]'.
הרב '''אפרים שמחה מ[[בישינקוביץ']]''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 19: שורה 18:
עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, [[אדמו"ר הזקן]] ברכם בילדים והם נסעו ל[[בישינקוביץ']], שם נולדו להם שלושה ילדים.  
עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, [[אדמו"ר הזקן]] ברכם בילדים והם נסעו ל[[בישינקוביץ']], שם נולדו להם שלושה ילדים.  


ב[[תקמ"ח]] נסע ל[[ליאזנא]] וב[[תק"נ]] נבחר למלאות מקומו של ר' [[מאיר זלמן מינוביטש]] כ[[חוזר]] ו[[משפיע]]. עד [[תקס"א]] שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ו[[משפיע]] לחסידי [[שקלוב]] ואת מקומו כחוזר מילא ר' [[חיים שלום מקרופקא]].
ב[[תקמ"ח]] נסע ל[[ליאזנא]] וב[[תק"נ]] נבחר למלאות מקומו של ר' [[מאיר זלמן מינוביטש]] כ[[חוזר]] ו[[משפיע]]. עד [[תקס"א]] שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ו[[משפיע]] לחסידי [[שקלוב]] ואת מקומו כחוזר מילא ר' [[חיים שלום מקרופקא]]{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ דברי ימי החוזרים עמ' ג'-ו'.}}.


==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 60-63
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפרים שמחה מבישינקוביץ'}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים בביישנקוביץ']]
[[קטגוריה:אישים בביישנקוביץ']]

גרסה אחרונה מ־05:14, 14 ביולי 2024

הרב אפרים שמחה מבישינקוביץ' היה מחסידי אדמו"ר הזקן, 'חוזר' ו'משפיע'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר סמילא לאביו הגאון רבי שמואל אריה אשר, גאון ומתנגד תקיף לחסידות, ולאשתו בזיווג שלישי.

האב השפיע גם על הבן, ואפרים הפך למתנגד חריף לחסידות.

בגיל 10 התייתם מאימו ובגיל 18 נפטר אביו, וכיוון שאיש מאחיו החורגים לא דאג לו לכן נסע לויטבסק לבן דודו ר' שלום הסופר. כשהגיע לשם ראה אשר בן דודו הוא מחסידי המגיד ממזריטש ומיד עזב את הבית ועבר לבית קרובו ר' זלמן ברוך המלמד שהיה מתנגד לחסידות.

באותו זמן השתדך עם בת הרב עזרא פייביש, וישב עימו בעיר דוברמיסול כארבע שנים. אחרי כן נסע עם שני גיסיו, ר' חיים ור' עזריאל חתני ר' עזרא לוילנא, שם ישב על התורה ועל העבודה.

בוילנא מצאו אברך, שהרשים אותם במאד, הוא למד איתם ושבה את ליבם בדרך לימודו, ונעתר להם ועבר איתם לעירם, ולמד איתם במשך שנים, ואז לבסוף אמר להם: "יליד העיר פולוצק אנוכי ושלמה בן רבי ירוחם ראש הישיבה שמי, והנני מקטני תלמידיו של המגיד מליאזנא, נשיא חסידי חב"ד. ואם חפצכם בחיים אמיתיים - לכו אליו".

הדבר נפל עליהם בסערה, ויעצו אחד לשני כי על המכשלה הגדולה שנפלו עם אחד מהחסידים, ר' עזריאל ור' חיים קיבלו סדר תשובה, והוא יצא לגלות.

בגלותו נדבק מעט בחסידים, וכשחזר מגלותו אמר לגיסיו שהיה עליהם תחילה לבדוק מהות החסידים, ועל זה נפתלגו, והוא ואשתו נסעו לפלוצק, שם פתחה אשתו מכולת, והוא למד חסידות ונהג במנהגי החסידות. ולאחר שנתיים נסעו לאדמו"ר הזקן.

עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, אדמו"ר הזקן ברכם בילדים והם נסעו לבישינקוביץ', שם נולדו להם שלושה ילדים.

בתקמ"ח נסע לליאזנא ובתק"נ נבחר למלאות מקומו של ר' מאיר זלמן מינוביטש כחוזר ומשפיע. עד תקס"א שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ומשפיע לחסידי שקלוב ואת מקומו כחוזר מילא ר' חיים שלום מקרופקא[1].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. רשימת אדמו"ר הריי"צ דברי ימי החוזרים עמ' ג'-ו'.