משה אריה לייב שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה אריה לייב שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה אריה לייב שפירא]] | [[קובץ:משה אריה לייב שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה אריה לייב שפירא]] | ||
הרב '''משה אריה לייב שפירא''' ([[תרמ"ט]] - [[י' סיון]] [[תשל"ב]]), היה [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] החב"דית [[תורת אמת | הרב '''משה אריה לייב שפירא''' ([[תרמ"ט]] - [[י' סיון]] [[תשל"ב]]), היה [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] החב"דית [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]], ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל ב[[ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בצעירותו למד בישיבת עץ חיים ומאוחר יותר נמנה על התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. | בצעירותו למד בישיבת עץ חיים ומאוחר יותר נמנה על התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. | ||
כאשר הוקמה ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] נקרא על ידי מנהל הישיבה הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לכהן כראש הישיבה, וזכה להיבחר על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כמלווהו האישי כאשר ביקר בעיר בשנת [[תרפ"ט]]. | כאשר הוקמה ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]] נקרא על ידי מנהל הישיבה הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לכהן כראש הישיבה, וזכה להיבחר על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כמלווהו האישי כאשר ביקר בעיר בשנת [[תרפ"ט]]. | ||
במשך עשרות שנים כיהן כרב שכונת בית ישראל בירושלים. | במשך עשרות שנים כיהן כרב שכונת בית ישראל בירושלים. | ||
גרסה אחרונה מ־02:24, 18 ביוני 2024
הרב משה אריה לייב שפירא (תרמ"ט - י' סיון תשל"ב), היה ראש הישיבה החב"דית תורת אמת, ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרמ"ט בירושלים לאביו הרב מאיר בנימין שפירא ואמו גניעשה שפירא לבית אזולאי. מצד אימו, הוא דור שישי לחיד"א.
בצעירותו למד בישיבת עץ חיים ומאוחר יותר נמנה על התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת תורת אמת חברון.
כאשר הוקמה ישיבת תורת אמת ירושלים נקרא על ידי מנהל הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין לכהן כראש הישיבה, וזכה להיבחר על ידי אדמו"ר הריי"צ כמלווהו האישי כאשר ביקר בעיר בשנת תרפ"ט.
במשך עשרות שנים כיהן כרב שכונת בית ישראל בירושלים.
היה המגיד שיעור הראשון בשיעור של חוגי חן למשנת חב"ד. והשתתף בהוצאה לאור של ספר הק"ן, על אדמו"ר הזקן.
את מקומו בראשות הישיבה וברבנות השכונה מילא תלמידו הגדול הרב שמואל אלעזר היילפרין.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נמוקי מלב"ם - שיעוריו בנגלה.
- טבעות זהב - ביאורים לספר קצות החושן (על ספרו זה זכה להוקרה רבה, וקיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית).
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשת ר' פנחס יוסף רבינוביץ, בנו של ר' מנחם נחום רבינוביץ[1] אב"ד חיפה, מגזע אדמו"ר האמצעי.
- נכדו (בן ביתו) הרב יוסף ישר רבה של עכו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספריו
- נימוקי מלב"ם – על מסכתות הש"ס
- טבעות זהב (חלק ראשון) – על ספר קצות החושן
- טבעות זהב (חלק שני) – על ספר קצות החושן
- שונות
- ראש הישיבה החב"די שהיה בקיא בכל הש"ס, סיפור אודותיו מתוך עלון שיחת השבוע
- תלמידו הרב שמואל אלעזר היילפרין מצייר קווים לדמותו, אנשים של צורה עמוד 16
