ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה:פיוטים באמצעות HotCat)
(הקשר נמצא בפתיח השני)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די|תאריך=כ' אייר תשפ"ד}}
'''ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי''' הוא פיוט אשכנזי בשבח ה[[רשב"י]] שהתחבר ב[[צפת]] על ידי הפייטן הרב [[יוסף לייב שפירא מצפת]], נהוג לשיר אותו בציון ה[[רשב"י]] ב[[מירון]] וכן בציון [[שמעון הצדיק]] בהילולא דרשב"י ביום [[ל"ג בעומר]], הפיוט מסודר לפי סדר א"ב בכפולות, הפיוט נפוץ בעיקר אצל קהילות החסידים הירושלמים. נהוג שהחזן שר בית אחד והקהל עונה; '''בהילולא דבר יוחאי''', ואחר כך שר בית שני והקהל עונה, '''בזכות אדונינו בר יוחאי'''.
'''ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי''' הוא פיוט אשכנזי בשבח ה[[רשב"י]] שהתחבר ב[[צפת]] על ידי הפייטן הרב [[יוסף לייב שפירא מצפת]], נהוג לשיר אותו בציון ה[[רשב"י]] ב[[מירון]] וכן בציון [[שמעון הצדיק]] בהילולא דרשב"י ביום [[ל"ג בעומר]], הפיוט מסודר לפי סדר א"ב בכפולות, הפיוט נפוץ בעיקר אצל קהילות החסידים הירושלמים. נהוג שהחזן שר בית אחד והקהל עונה; '''בהילולא דבר יוחאי''', ואחר כך שר בית שני והקהל עונה, '''בזכות אדונינו בר יוחאי'''.


שורה 80: שורה 78:


{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י –  ״בר יוחאי... אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}.
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י –  ״בר יוחאי... אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}.
{{ל"ג בעומר}}
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==


[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]

גרסה אחרונה מ־14:57, 10 בדצמבר 2024

ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי הוא פיוט אשכנזי בשבח הרשב"י שהתחבר בצפת על ידי הפייטן הרב יוסף לייב שפירא מצפת, נהוג לשיר אותו בציון הרשב"י במירון וכן בציון שמעון הצדיק בהילולא דרשב"י ביום ל"ג בעומר, הפיוט מסודר לפי סדר א"ב בכפולות, הפיוט נפוץ בעיקר אצל קהילות החסידים הירושלמים. נהוג שהחזן שר בית אחד והקהל עונה; בהילולא דבר יוחאי, ואחר כך שר בית שני והקהל עונה, בזכות אדונינו בר יוחאי.


אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ - בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי, וּמַה נָּעִים גוֹרָלֵנוּ - בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
בֶּן דָּוִד יָבוֹא וְיִגְאֳלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְך עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה תִּגְאֳלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל תְּבוּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
דּוֹר יְשָׁרִים תְּבָרְכֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

וְתֶעֱרַב לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
וּלְצִיּוֹן בְּשׁוּבוֹ יִזְכּוּ עֵינֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
זֶה ה' קִוִינוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

חוּס וְרַחֵם נָא עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
חַמֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

טוֹב וּמֵיטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עָלֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
יְהִי ה' אֱלוֹקֵינוּ עִמָּנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

כֶּתֶר הִילּוּמִים לְרָאשֵׁינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
כָּבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה תִּתְּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
לֶחֶם חֻקֵּנוּ הַטְרִיפֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
מִבִּרְכָתְךָ מַלֵּא יָדֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

נָאוֹר וְאַדִּיר אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
נַהֲלֵנוּ לְצִיּוֹן גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
סְלַח נָא לַעֲווֹנֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

עֵת רָצוֹן הַיּוֹם לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
עָזְרֵנוּ אֱלֹקֵי יִשְׁעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

פְּתַח לָנוּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים לִתְפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
פַּרְנָסָה בְּרֶוַח תְּפַרְנְסֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

צְמִיחַת קֶרֶן לְגוֹאֲלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
צְדָקָה וָחֶסֶד עַשֵׂה עִמָּנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
קוֹמֵם קְהַל עֲדָתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת מַלְכֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
רְפוּאָה שְׁלֵמָה תְּרַפְּאֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבוּתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

תַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
תִּבֶנֶה לָנוּ מִקְדָּשֵׁנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

פיוטי ל"ג בעומר בשבח הרשב"י בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בל"ג בעומר תש"נ תועד הרבי[1] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם[2] כי דעתו הייתה חיובית בעד הפיוטים ששרים לכבוד הרשב"י וכן לגבי הפיוט המפורסם ואמרתם כה לחי והפיוט ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי.

בערב ל"ג בעומר תשמ"ז התייחס הרבי לפיוטים ששרים במעלות הרשב"י (בלתי מוגה):

"ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י – ״בר יוחאי... אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות[3] שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"

התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272

.


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי" .
  2. שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.
  3. המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.