ים המלח: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) (←שלוחים) |
אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ים המלח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|בולען ענק באיזור ים המלח.]] | |||
'''יַם הַמֶּלַח''' הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין שפך לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם. הוא זוכה לתיירות בין השאר בשל האפשרות המפורסמת לצוף בקלות על פני מימיו. | '''יַם הַמֶּלַח''' הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין שפך לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם. הוא זוכה לתיירות בין השאר בשל האפשרות המפורסמת לצוף בקלות על פני מימיו. | ||
ים המלח מוכר כמקום הנמוך ביותר בעולם על פני היבשה (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח). | ים המלח מוכר כמקום הנמוך ביותר בעולם על פני היבשה (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח). | ||
בשנות הלמ"ד, יגאל ידין חפר במצדה ומצא את ספר [[יחזקאל]] עם חזון העצמות היבשות. | |||
==מקורו בתורה== | ==מקורו בתורה== | ||
ים המלח מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]] פרק יד פסוק ג',{{ציטוטון|"עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"}} כמקום בו התרחשה [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]. הוא מופיע בשם "'''יָם הַמֶּלַח'''", המכונה גם "'''עֵמֶק הַשִׂדִּים'''" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת [[זפת]] או [[אספלט|חימר]]). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר" {{הערה|בראשית יד,י}}. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים [[צוער (עיר מקראית)|צוער]], [[סדום ועמורה]] (בהן התרחש סיפור [[לוט]]). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל{{הערה|דברים ג,יז ועוד.}}. הים נזכר במקרא גם בשם "'''ים הערבה''''{{הערה|דברים ג,יז יהושע ג,טז ועוד.}} ובשם "'''הים הקדמוני'''"{{הערה|זכריה יד,ח.}}, מלשון "קדם" ([[מזרח]]), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון [[אחרית הימים]] של [[יחזקאל הנביא|יחזקאל]], מנובא כי מי '''הימה''' (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש{{הערה|יחזקאל מז,ח,יב.}}. | ים המלח מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]] פרק יד פסוק ג',{{ציטוטון|"עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"}} כמקום בו התרחשה [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]. הוא מופיע בשם "'''יָם הַמֶּלַח'''", המכונה גם "'''עֵמֶק הַשִׂדִּים'''" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת [[זפת]] או [[אספלט|חימר]]). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר"{{הערה|בראשית יד,י.}}. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים [[צוער (עיר מקראית)|צוער]], [[סדום ועמורה]] (בהן התרחש סיפור [[לוט]]). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל{{הערה|דברים ג,יז ועוד.}}. הים נזכר במקרא גם בשם "'''ים הערבה''''{{הערה|דברים ג,יז יהושע ג,טז ועוד.}} ובשם "'''הים הקדמוני'''"{{הערה|זכריה יד,ח.}}, מלשון "קדם" ([[מזרח]]), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון [[אחרית הימים]] של [[יחזקאל הנביא|יחזקאל]], מנובא כי מי '''הימה''' (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש{{הערה|יחזקאל מז,ח,יב.}}. | ||
הים נזכר בספרות ה[[תלמוד]]ית וב[[מדרש]]. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו {{הערה|בבלי שבת, קח, ב}}. כמו כן במקומות רבים בתלמוד{{הערה|בפרט ב[[מסכת עבודה זרה]] (כ-10 אזכורים מתוך השאר).}} מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים ה[[איסור הנאה|אסורים בהנאה]] ומיועדים לאיבוד. | הים נזכר בספרות ה[[תלמוד]]ית וב[[מדרש]]. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו{{הערה|בבלי שבת, קח, ב.}}. כמו כן במקומות רבים בתלמוד{{הערה|בפרט ב[[מסכת עבודה זרה]] (כ-10 אזכורים מתוך השאר).}} מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים ה[[איסור הנאה|אסורים בהנאה]] ומיועדים לאיבוד. | ||
==בית חב"ד ים המלח== | ==בית חב"ד ים המלח== | ||
[[קובץ:הרב שמעון אלהרר על רקע ים המלח.jpg|שמאל|ממוזער|שליח הרבי לים המלח על רקע הים]] | [[קובץ:הרב שמעון אלהרר על רקע ים המלח.jpg|שמאל|ממוזער|שליח הרבי לים המלח על רקע הים]] | ||
בשנת [[תשנ"ה]] הגיע לים המלח הרב שמעון אלהרר, כשעבד בתור משגיח במלון 'נירוונה'. הוא גילה את הפוטנציאל הגדול שהיה במקום, יחד עם זאת שלא פעל שם עדיין שליח, ובעקבות תשובת הרבי אליו באגרות קודש{{הערה|"שליח למטה מטה ביותר"}}. הפעילות הראשונה שלו הייתה בחנוכה ולאחר מכן בפורים. | בשנת [[תשנ"ה]] הגיע לים המלח הרב שמעון אלהרר, כשעבד בתור משגיח במלון 'נירוונה'. הוא גילה את הפוטנציאל הגדול שהיה במקום, יחד עם זאת שלא פעל שם עדיין שליח, ובעקבות תשובת הרבי אליו באגרות קודש{{הערה|"שליח למטה מטה ביותר".}}. הפעילות הראשונה שלו הייתה בחנוכה ולאחר מכן בפורים. | ||
בשנת [[תשס"ג]] החל לפעול כשליח | בשנת [[תשס"ג]] החל לפעול כשליח רשמי במקום ושם הוא בנה קשרים חמים והקים מערך ארגון מבוסס עם מאות עובדי האזור. | ||
אחד המרכזים המוטיבים של השליחות אלו שיעורי התורה. שיעור מיוחד מתקיים במלון 'רויאל' בו נוטלים חלק אנשי הסגל הניהולי של המלון. הרב אלהרר לוקח סוגיות בפרשת השבוע ומבאר אותם בבהירות. | אחד המרכזים המוטיבים של השליחות אלו שיעורי התורה. שיעור מיוחד מתקיים במלון 'רויאל' בו נוטלים חלק אנשי הסגל הניהולי של המלון. הרב אלהרר לוקח סוגיות בפרשת השבוע ומבאר אותם בבהירות. | ||
ישנם גם שיעורים שמתקיימים במשרדיהם של מנכ"לים, ובכירים במלון, ובנוסף מוסר השליח שיעורים בבתי הכנסת השונים במלונות. | ישנם גם שיעורים שמתקיימים במשרדיהם של מנכ"לים, ובכירים במלון, ובנוסף מוסר השליח שיעורים בבתי הכנסת השונים במלונות. | ||
בחצר בית הכנסת העתיק במצדה, נכתב ספר תורה. תקשורת בארץ והעולם סיקרו את האירוע המיוחד. הרב שי אברמוביץ'הסכים לכתוב את ספר התורה. הוא היה בחדר זכוכית וכתב שם את הספר. | |||
מדי בוקר מוצבים שני דוכנים קבועים להנחת תפילין בקניון 'פטרה ועין התכלת'. | מדי בוקר מוצבים שני דוכנים קבועים להנחת תפילין בקניון 'פטרה ועין התכלת'. | ||
| שורה 22: | שורה 28: | ||
כמו כן מקיים השליח 'כינוס השלוחים אזורי' במלון קיסר שבים המלח. | כמו כן מקיים השליח 'כינוס השלוחים אזורי' במלון קיסר שבים המלח. | ||
בשנת תשפ"ד | בשנת [[תשפ"ד]] בימים הראשונים ל[[מלחמת חרבות ברזל]] (החל ממוצאי [[שמחת תורה]]), אירגן במהירות שיא ציוד מלא למפונים שהגיעו מאזור עוטף עזה. | ||
וכן הקים את בית ספר [[שלהבות חב"ד]] לילדי המפונים מהדרום{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 2045 כ"ב שבט.}}. | |||
===שלוחים=== | ===שלוחים=== | ||
| שורה 29: | שורה 36: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
'''שליח למטה מטה''' סיפור פעילותו של הרב שמעון אלהרר {{שבועון בית משיח}}. | |||
'''תורה במצדה לעיני כל ישראל''' סיפור ספר התורה שנכתב במצדה {{שבועון בית משיח}} גיליון מס' 741. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/62894 היסטוריה:הוכנס ספר תורה למקום הנמוך ביותר בעולם] {{חב"ד און ליין}} | |||
[[קטגוריה:בתי חב"ד בישראל]] | [[קטגוריה:בתי חב"ד בישראל]] | ||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־08:29, 3 בנובמבר 2024
יַם הַמֶּלַח הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין שפך לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם. הוא זוכה לתיירות בין השאר בשל האפשרות המפורסמת לצוף בקלות על פני מימיו. ים המלח מוכר כמקום הנמוך ביותר בעולם על פני היבשה (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח).
בשנות הלמ"ד, יגאל ידין חפר במצדה ומצא את ספר יחזקאל עם חזון העצמות היבשות.
מקורו בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ים המלח מוזכר לראשונה בספר בראשית פרק יד פסוק ג',""עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"" כמקום בו התרחשה מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. הוא מופיע בשם "יָם הַמֶּלַח", המכונה גם "עֵמֶק הַשִׂדִּים" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת זפת או חימר). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר"[1]. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים צוער, סדום ועמורה (בהן התרחש סיפור לוט). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל[2]. הים נזכר במקרא גם בשם "ים הערבה'[3] ובשם "הים הקדמוני"[4], מלשון "קדם" (מזרח), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון אחרית הימים של יחזקאל, מנובא כי מי הימה (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש[5].
הים נזכר בספרות התלמודית ובמדרש. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו[6]. כמו כן במקומות רבים בתלמוד[7] מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים האסורים בהנאה ומיועדים לאיבוד.
בית חב"ד ים המלח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ה הגיע לים המלח הרב שמעון אלהרר, כשעבד בתור משגיח במלון 'נירוונה'. הוא גילה את הפוטנציאל הגדול שהיה במקום, יחד עם זאת שלא פעל שם עדיין שליח, ובעקבות תשובת הרבי אליו באגרות קודש[8]. הפעילות הראשונה שלו הייתה בחנוכה ולאחר מכן בפורים.
בשנת תשס"ג החל לפעול כשליח רשמי במקום ושם הוא בנה קשרים חמים והקים מערך ארגון מבוסס עם מאות עובדי האזור.
אחד המרכזים המוטיבים של השליחות אלו שיעורי התורה. שיעור מיוחד מתקיים במלון 'רויאל' בו נוטלים חלק אנשי הסגל הניהולי של המלון. הרב אלהרר לוקח סוגיות בפרשת השבוע ומבאר אותם בבהירות.
ישנם גם שיעורים שמתקיימים במשרדיהם של מנכ"לים, ובכירים במלון, ובנוסף מוסר השליח שיעורים בבתי הכנסת השונים במלונות.
בחצר בית הכנסת העתיק במצדה, נכתב ספר תורה. תקשורת בארץ והעולם סיקרו את האירוע המיוחד. הרב שי אברמוביץ'הסכים לכתוב את ספר התורה. הוא היה בחדר זכוכית וכתב שם את הספר.
מדי בוקר מוצבים שני דוכנים קבועים להנחת תפילין בקניון 'פטרה ועין התכלת'. לפעמים עומדים שם בחורים או השליח עצמו, ומזכים את הרבים. הדלפק עשוי מעץ והוא מעוצב בצורה מרהיבה, כשמעליו שלט 'רגע של אור'.
כמו כן מקיים השליח 'כינוס השלוחים אזורי' במלון קיסר שבים המלח.
בשנת תשפ"ד בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל (החל ממוצאי שמחת תורה), אירגן במהירות שיא ציוד מלא למפונים שהגיעו מאזור עוטף עזה. וכן הקים את בית ספר שלהבות חב"ד לילדי המפונים מהדרום[9].
שלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שליח הרבי לחוף ים המלח ורב אתר המצדה הוא הרב שמעון אלהרר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
שליח למטה מטה סיפור פעילותו של הרב שמעון אלהרר 
.
תורה במצדה לעיני כל ישראל סיפור ספר התורה שנכתב במצדה גיליון מס' 741.
