מאיר אבוחצירא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע"ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.
רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע"ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.


בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותו זמן נתמנה לרב ואב בית דין ב[[מידלאת]], מרוקו.
בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותו זמן נתמנה לרב ואב בית דין ב[[מידלאת]], מרוקו ונתפרסם כצדיק ומקובל.


יחד עם הרב מיכאל ליפסקר שליח הרבי למקנס מרוקו, הקים את מוסדות חב"ד במידלת ועמד בראשם.
רבי מאיר היה צדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העיניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.
 
==מקים ומנהל מוסדות חב"ד במידלת==
יחד עם הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]] מרוקו, הקים את מוסדות חב"ד במידלת ועמד בראשם.
בקיץ תש"י הרב מיכאל ליפסקר הגיע למידלת להקים מוסדות חב"ד והבבא מאיר רב העיר קיבלו בקבלת פנים חמה ומיוחדת ויחד הקימו את מוסדות חב"ד ובשנים הבאות הרב ליפסקר השליח במקנס והרב שלמה מטוסוב השליח בקזבלנקה ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו הגיעו תדיר למידלת ועשו הכל לפיתוח המוסדות בשיתוף פעולה מיוחד עם הבבא מאיר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1080870/ הרבי והבבא מאיר, הקמת מוסדות חב"ד במידלת]}}.
 
==הקשר עם הרבי==
הקשר הראשון של הבבא מאיר עם הרבי החל, עוד בתקופת מגוריו במידלת ובספר 'האיר פני המזרח', פורסם כי עוד טרם הרבי קיבל הנשיאות, הבבא מאיר כתב לרבי מכתב בו כותב אל הרבי "האדמו"ר"{{הערה|ר' שבתי ויינטרוב, האיר פני המזרח}}. בשנים הבאות הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים{{הערה|[https://chabad.info/news/243853/ בנו רבי דוד אבוחצירא במפגש עם משלחת חב"דית]חב"ד אינפו}}


ב[[תשי"א]] מונה לממלא מקום אביו הבבא סאלי, כרב ואב"ד ארפוד וקיבל על כך אגרת ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי"א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי "[[מרא דאתרא]]".
==מנהל מוסדות חב"ד בארפוד==
עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד בארפוד. שליחי הרבי היו מגיעים אליו תדיר, שומעים ממנו דברי תורה וכותבים על הביקורים לרבי.
ב[[תשי"א]] מונה לממלא מקום אביו הבבא סאלי, כרב ואב"ד [[ארפוד]] וקיבל על כך אגרת ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי"א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי "[[מרא דאתרא]]".
הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים{{הערה|[https://chabad.info/news/243853/ בנו רבי דוד אבוחצירא במפגש עם משלחת חב"דית]חב"ד אינפו}}  
עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד ב[[ארפוד]].
עם התמנותו לרבה של העיר במקום אביו, התמנה גם למנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארפוד, וכאשר ילדיו גדלו הכניסם ללמוד במוסדות חב"ד. ניהול מוסדות חב"ד בארפוד, בוצע בפועל על ידי הבבא מאיר והרב [[שלמה מטוסוב]] והכל בתיאום מופלא. למרות המרחק וקשיי התחבורה, הרב מטוסוב פקד לעיתים את ארפוד ונפגש עם הבבא מאיר. ובפגישות אלו עלו נושאים חשובים כמו תוכן הלימודים ותקציב למוסדות בארפוד ובכפרים שסביבותיו. הרב מטוסוב על פי הוראות הרבי, דאג לתקציב מוסדות חב"ד במרוקו, באמצעות ארגון ה[[ג'וינט]] ומתרומות שגייס ושיגר סכומי כסף נכבדים אל הבבא מאיר, אשר חילקם כמשכורות והשקיע בפיתוח מוסדות חב"ד בארפוד ועוד. בשנים הבאות התמנה הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] למנהל התלמוד תורה ולאחר מספר שנים הרב קריספין לפי הוראות הרבי התחתן עם בת הבבא מאיר והמשיך לנהל את מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1080870/ הרבי והבבא מאיר, הקמת מוסדות חב"ד בארפוד]}}.
בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]].  


בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]].


רבי מאיר היה צדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העיניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.
==תומך במבצעי הרבי==


ב[[תשל"ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד".
ב[[תשל"ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד".
שורה 40: שורה 47:
*בנו רבי רפאל אבוחצירא, אשדוד
*בנו רבי רפאל אבוחצירא, אשדוד
*בנו רבי יקותיאל אבוחצירא, אשדוד
*בנו רבי יקותיאל אבוחצירא, אשדוד
*חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]], רבה של קרית ביאליק לשעבר
*חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]], מנהל מוסדות חב"ד בארפוד ומרקש, רבה של קרית ביאליק לשעבר
*בנו רבי ישועה ורחמים אבוחצירא, אשדוד
*בנו רבי ישועה ורחמים אבוחצירא, אשדוד
*חתנו הרב חיים פינטו
*חתנו הרב חיים פינטו, רב הערים [[אשדוד]] ו[[קרית מלאכי]]
*נכדו הרב יאשיהו פינטו


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה אחרונה מ־07:15, 30 באפריל 2024

הבבא מאיר

רבי מאיר שלום אבוחצירא הידוע בכינויו באבא מאיר (תרע"ז - תשמ"ג) בן הבבא סאלי, היה באבא בשושלת אבוחצירא ומחשובי יהדות ספרד. ממנהלי מוסדות חב"ד במרוקו והיה מקורב מאוד לרבי. בניו וצאצאיו כולם בידידות אמת עם ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת תרע"ז לאביו רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי ולאימו מרת פרחה.

בגיל עשרים וחמש קיבל סמיכה. באותו זמן נתמנה לרב ואב בית דין במידלאת, מרוקו ונתפרסם כצדיק ומקובל.

רבי מאיר היה צדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העיניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.

מקים ומנהל מוסדות חב"ד במידלת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחד עם הרב מיכאל ליפסקר שליח הרבי למקנס מרוקו, הקים את מוסדות חב"ד במידלת ועמד בראשם. בקיץ תש"י הרב מיכאל ליפסקר הגיע למידלת להקים מוסדות חב"ד והבבא מאיר רב העיר קיבלו בקבלת פנים חמה ומיוחדת ויחד הקימו את מוסדות חב"ד ובשנים הבאות הרב ליפסקר השליח במקנס והרב שלמה מטוסוב השליח בקזבלנקה ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו הגיעו תדיר למידלת ועשו הכל לפיתוח המוסדות בשיתוף פעולה מיוחד עם הבבא מאיר[1].

הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקשר הראשון של הבבא מאיר עם הרבי החל, עוד בתקופת מגוריו במידלת ובספר 'האיר פני המזרח', פורסם כי עוד טרם הרבי קיבל הנשיאות, הבבא מאיר כתב לרבי מכתב בו כותב אל הרבי "האדמו"ר"[2]. בשנים הבאות הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים[3]

מנהל מוסדות חב"ד בארפוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשי"א מונה לממלא מקום אביו הבבא סאלי, כרב ואב"ד ארפוד וקיבל על כך אגרת ברכה מהרבי מתאריך ג' מר חשוון תשי"א, שם מבאר לו הרבי את הביטוי "מרא דאתרא". עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד בארפוד. עם התמנותו לרבה של העיר במקום אביו, התמנה גם למנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארפוד, וכאשר ילדיו גדלו הכניסם ללמוד במוסדות חב"ד. ניהול מוסדות חב"ד בארפוד, בוצע בפועל על ידי הבבא מאיר והרב שלמה מטוסוב והכל בתיאום מופלא. למרות המרחק וקשיי התחבורה, הרב מטוסוב פקד לעיתים את ארפוד ונפגש עם הבבא מאיר. ובפגישות אלו עלו נושאים חשובים כמו תוכן הלימודים ותקציב למוסדות בארפוד ובכפרים שסביבותיו. הרב מטוסוב על פי הוראות הרבי, דאג לתקציב מוסדות חב"ד במרוקו, באמצעות ארגון הג'וינט ומתרומות שגייס ושיגר סכומי כסף נכבדים אל הבבא מאיר, אשר חילקם כמשכורות והשקיע בפיתוח מוסדות חב"ד בארפוד ועוד. בשנים הבאות התמנה הרב עמינדב מכלוף קריספין למנהל התלמוד תורה ולאחר מספר שנים הרב קריספין לפי הוראות הרבי התחתן עם בת הבבא מאיר והמשיך לנהל את מוסדות חב"ד בארפוד[4].

בשנת תשכ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב באשדוד.

תומך במבצעי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשל"ג יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד".

באותה שנה - כאשר יצא הרבי למבצע נרות שבת קודש יצא בקריאה לקיים המבצע "כפי קריאת רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט"א מליובאוויטש".

א' מבני משפחת רבי מאיר זצ"ל סיפר שבידו מכתב בו כותב רבי מאיר על הרבי את התואר "דין הוא מלכא משיחא" [=זה הוא מלך המשיח]. כשנתבקש אותו אברך לפרסם את המכתב טען שהוא חושש מה יגיבו ה"עולם"..

מעיד בנו רבי דוד חי אבוחצירא: "בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש".

הסתלק בחול המועד פסח תשמ"ג והוא בן שישים ושש בלבד.


בספר החסידים מוזכר הבאבא מאיר כאחד מחסידי חב"ד[5][6].


כשנפטר הבאבא מאיר, שלח הרבי מכתב תנחומים לבאבא סאלי ובו הביא את צערו על פטירת הבאבא מאיר. סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"[7].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
הבאבא סאלי
רבני אבוחצירא
תרע"ז - תשמ"ג
הבא:
הבאבא דוד חי אבוחצירא (נהריה), הבאבא אלעזר אבוחצירא (באר שבע), הבאבא רפאל אבוחצירא (טבריה), הבאבא יקותיאל אבוחצירא (אשדוד)

הערות שוליים