משתמש:ברכת הגאולה/קבלה מעשית: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קבלה מעשית''' הינה חלק בתורת הקבלה הכוללת שימוש | '''קבלה מעשית''' הינה חלק בתורת הקבלה הכוללת שימוש באמצעות שמות הקודש. מקובלים הבקיאים בקבלה מעשית יכולים להשביע מלאכים, להתאים זיווגים, לקרוא את חכמת הפרצוף ואת חכמת כף היד, לכתוב קמעות, ולפעול שינוי בסדר ה[[טבע]] הרגיל שטבע [[הקב"ה]] ב[[עולם]]. כיום אסור לעסוק בקבלה מעשית. | ||
[[משה רבנו]] השתמש בשם קודש להריגת מצרי שהיכה יהודי{{הערה|שמות ב, יא-יד, רש"י בשם המדרש (תנחומא שמות פ"י) | [[משה רבנו]] השתמש בשם קודש להריגת מצרי שהיכה יהודי{{הערה|שמות ב, יא-יד, רש"י בשם המדרש (תנחומא שמות פ"י), הא"רי ז"ל, מביא את השם שער מאמרי רז"ל לשבת קכח, ב.}}. | ||
[[דוד המלך]] כתב את שמו של השם באיות במפורש כדי לעצור את מי התהום כשהיוו סכנת הצפה לעיר [[ירושלים]]{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מכות י"א, א.}}. | [[דוד המלך]] כתב את שמו של השם באיות במפורש כדי לעצור את מי התהום כשהיוו סכנת הצפה לעיר [[ירושלים]]{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מכות י"א, א.}}. | ||
[[ישעיהו הנביא]] השתמש בשם קודש כדי לבקוע גזע עץ בעת בריחתו | [[ישעיהו הנביא]] השתמש בשם קודש כדי לבקוע גזע עץ בעת בריחתו מ[[מנשה]] בן חזקיהו{{הערה|ישעיהו פרק נ"ג.}}. אך נענש על כך{{הערה|ש"ך על שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.}}. | ||
ב[[ספר יצירה]] מובאת יכולת בריאת נבראים. ה[[הלכה]] מתירה לעשות אחיזת עינים על פי ספר יצירה{{הערה|שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.}}. ה[[ש"ך]] ביאר שהשם נתן כח בשמות הקודש ליצור שינויים בעולם, השימוש בשמות הקודש ניתן לבעלי מדריגה ומטרתו היא קידוש ה' או מצווה גדולה{{הערה|ש"ך על שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.}}. | |||
| שורה 20: | שורה 16: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=281&article=3235 קבלה עיונית מול קבלה מעשית] | *הרב יצחק פייוויש גינזבורג, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=281&article=3235 קבלה עיונית מול קבלה מעשית] {{חב"ד בישראל|}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת הקבלה]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:34, 15 במאי 2024
קבלה מעשית הינה חלק בתורת הקבלה הכוללת שימוש באמצעות שמות הקודש. מקובלים הבקיאים בקבלה מעשית יכולים להשביע מלאכים, להתאים זיווגים, לקרוא את חכמת הפרצוף ואת חכמת כף היד, לכתוב קמעות, ולפעול שינוי בסדר הטבע הרגיל שטבע הקב"ה בעולם. כיום אסור לעסוק בקבלה מעשית.
משה רבנו השתמש בשם קודש להריגת מצרי שהיכה יהודי[1].
דוד המלך כתב את שמו של השם באיות במפורש כדי לעצור את מי התהום כשהיוו סכנת הצפה לעיר ירושלים[2].
ישעיהו הנביא השתמש בשם קודש כדי לבקוע גזע עץ בעת בריחתו ממנשה בן חזקיהו[3]. אך נענש על כך[4].
בספר יצירה מובאת יכולת בריאת נבראים. ההלכה מתירה לעשות אחיזת עינים על פי ספר יצירה[5]. הש"ך ביאר שהשם נתן כח בשמות הקודש ליצור שינויים בעולם, השימוש בשמות הקודש ניתן לבעלי מדריגה ומטרתו היא קידוש ה' או מצווה גדולה[6].
היחס לקבלה המעשיתעריכה
רבותינו נשיאנו שללו את העיסוק בקבלה מעשית, אדמו"ר הזקן התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת מלאכים בשביל כוח על טבעי, את התנגדותו נימק בכך שמפעולה זו לא נפעלת כלל תועלת בעבודת ה', אדמו"ר הזקן אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע מלאכים[7].
בשנת תש"ז סיפר הרב צבי הירש פוגלמן לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים עתיק ואריך, ועל חסידות, בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן שהרבי הריי"צ התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן[8].
הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף ציווה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית[9]
לקריאה נוספתעריכה
- הרב יצחק פייוויש גינזבורג, קבלה עיונית מול קבלה מעשית
הערות שוליים
- ↑ שמות ב, יא-יד, רש"י בשם המדרש (תנחומא שמות פ"י), הא"רי ז"ל, מביא את השם שער מאמרי רז"ל לשבת קכח, ב.
- ↑ תלמוד בבלי מסכת מכות י"א, א.
- ↑ ישעיהו פרק נ"ג.
- ↑ ש"ך על שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.
- ↑ שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.
- ↑ ש"ך על שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.
- ↑ תיק החקירה אות י"ז.
- ↑ ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד.